אף אחד לא פינק את רות. בעלה נפטר, גיסתה הודיעה שהיא חוזרת להורים וחמותה עדכנה שהיא עוזבת למולדת הישנה שלה.
זה השלב שבו רות היתה עשויה להתרסק אל תוך שברון חייה, אבל דווקא ברגע האישי הנורא הזה, היא פונה לנעמי חמותה ואומרת לה את אחד המשפטים הכי יפים שיש בשפה העברית: "אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך עמי ואלוהיך אלוהיי".
המקרא מכנה אותה "רות המואביה". היא לא "מלכה" כמו אסתר, או "נביאה" כמו דבורה. היא פשוט רות. הזרה, השונה, האחרת. אבל מהר מאוד רות הזאת – שהגיעה ממקום אחר ומתרבות אחרת – תהפוך לסבתא רבתא של דוד מלך ישראל, תיכנס לקונצנזוס היהודי ותלמד את כולנו שיעורים חשובים במיוחד על עשייה, יוזמה, חסד, חמלה וחוכמה נשית.
כך תהיי רות
יש הרבה סיבות לכך שדווקא רות המואביה קיבלה מגילה על שמה. היא פוגשת אותנו בדמותה של המהגרת והיא גם אישה בעולם שמורכב רובו ככולו מגברים. ובכל זאת, רות מצליחה להפוך את עצמה לדמות מרכזית. לא בזכות כוח פיזי או תארים, אלא בזכות רגישות יוצאת דופן ואינטליגנציה רגשית.
תחיי את הסתירות
המציאות שנשים חיות בה כיום מורכבת מסתירות. מצד אחד העולם פתוח בפניהן יותר מאי פעם - הן מנהלות חברות, מובילות מחקרים מדעיים ומשמשות כמנהיגות פוליטיות. אך מצד שני, רבות מהן עדיין מתמודדות עם אתגרים ייחודיים: פערי שכר, "משמרת שנייה" בבית, ציפיות חברתיות סותרות, והתמודדות עם מערכות שנבנו בידי גברים ולמענם.
רות מלמדת אותנו שאפשר להיות גם וגם. התנהלותה בשדה בועז, היצירתיות והחוכמה שבתוכם היא פועלת מלמדים אותנו על אסטרטגיות קידום בסביבה שלא תמיד מקבלת אותך: היא עובדת קשה, מגלה יוזמה, בונה רשתות תמיכה, מנצלת הזדמנויות, ולא חוששת לבקש את המגיע לה - אך תמיד בחוכמה ובתבונה.
תייצרי מציאות
רות לא מסתפקת בללקט שיבולים בשדות בית לחם, אלא יוזמת ופועלת לשינוי מצבה. בעולם שבו עדיין קיימים מחסומים מבניים רבים, נשים נדרשות ליוזמה דומה. הן זקוקות לאומץ לדרוש העלאת שכר, לתבוע הכרה בהישגיהן, להציב גבולות בריאים, ולהוביל שינוי במקום לחכות שהוא יתרחש מעצמו.
תייצרי מעגלי נשים
הקשר בין רות לנעמי הוא אחד הסיפורים היפים ביותר לסולידריות בין נשים. רות נשארת עם חמותה לא רק מתוך חובה משפחתית, אלא מתוך הבנה שיחד הן חזקות יותר. נעמי, מצידה, חולקת עם רות את חוכמתה ומסייעת לה להגיע לגאולה. בעולם שלעתים עדיין מעודד תחרות ופיצול בין נשים, הסיפור הזה מזכיר לנו את כוחה של הסולידריות הנשית. רשתות התמיכה שנשים בונות ביניהן - בעבודה, במשפחה, בקהילה - הן מקור עוצמה חיוני.
תגלי חמלה
המגילה מדגישה שוב ושוב את החסד שרות מגלה - כלפי נעמי, כלפי בועז וכלפי אחרים בקהילה. זוהי אתיקה של נתינה, של אכפתיות, של דאגה לאחר. בעולם קפיטליסטי שמקדש הישגיות אישית ותחרותיות, האתיקה של רות מציעה אלטרנטיבה: היא מזכירה לנו שהחיים מלאי משמעות כשאנחנו דואגים זה לזה, בונים קהילות תומכות, מזהים את הפגיעות של האחר ומושיטים יד.
מגילת רות מלמדת אותנו שאומץ לב נשי לא נמדד רק במלחמות ובמהפכות. הוא מתבטא גם בהחלטה להעניק משמעות חדשה לחיים, לנוע אל עבר הלא-מוכר מתוך אמונה, חמלה ורצון לשמור על קשר אנושי עמוק ומתוך עשייה וחריצות בלתי מתפשרים. כמה אנחנו זקוקים גם היום לנשים כמותה.
הכותבת היא יפעת סלע, יו"ר תנועת "אמונה" – נשים דתיות ציוניות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו