מילים איומות ונוראות כמו מלחמת אחים, היפרדות מרצון, בוגדים, מכונות רעל, ערוצי תרעלה. השיח סביבנו מזוהם ברמות שאם היה נפלט מהאגזוז של הרכב, אין סיכוי שהיינו מצליחים לעבור טסט שנתי.
הן מפחידות. הן מאיימות. וחס ושלום, שרק לא יתגשמו. אבל האם הן באמת חובה?
האם גם כשאת או אתה מתחלחלים מצפייה בערוץ שאיננו לדעתך, משמיעת חבר כנסת זה או אחר, או מהפגנה שמובילה מסר שאני לא תומך בו - זה מצדיק אוטומטית פסילה מוחלטת שלהם עד כדי איחולי הרע מכל למי שנוטל בהם חלק? מדוע הפכנו לחסרי יכולת לנהל שיח מכבד, ולו מינימלי, עם בני משפחה, שלא לדבר על שכנים או חברים, שלא סוברים כמוני?
הערב נציין את ל"ג בעומר. אם יש משהו שהמדורות המסורתיות שמדליקים לזכר יום ההילולה של רשב"י מלמדות אותנו, זה שהרבה יותר קל להצית אש תבערה מלכבות אותה. כי כשהאש שורפת, היא מבעירה כל מה שנקרה בדרכה, בלי רחמים או דילוגים. וזה כל כך מאיים. תיזכרו במראות האפוקליפטיים רק מלפני שבועיים בכביש 1, כשלשונות של אש איימו לבלוע מאות רבות, ורק בעזרת אנשי הכבאות הגיבורים נמנע משמיים אסון.
גם אש המחלוקת יכולה לשרוף את הכל.
והיא גם שרפה כבר בעבר. חורבן בית שני קרה בגלל שנאת חינם. התלמוד גם מספר כי בתקופה של 33 ימים נפטרו במגפה קשה 24 אלף מתלמידי רבי עקיבא, וזאת בגלל סיבה אחת ויחידה: הם לא נהגו כבוד זה בזה. פשוט רבו.
ל"ג בעומר הוא היום שבו פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות. המגפה פסקה. הרבי מלובביץ' מזכיר כי מכולם דווקא רבי עקיבא היה זה שטבע את המשפט הידוע "ואהבת לרעך כמוך" - לאהוב את האחר כמו שאתה אוהב את עצמך, וקרא לקיים ביום הזה תהלוכות ילדים של אחדות. כמו הפגנה, אבל לשם שינוי של בעד ולא נגד שום דבר.
ולכן דווקא בל"ג בעומר אנחנו רוצים להראות שהבנו את המסר. הפקנו לקחים. שלמרות המחלוקות והשבטיות שקיימות כמעט בכל נושא ניתן להתגבר על הכל מתוך כבוד הדדי ולהבליט את המאחד על פני המפריד. יחד, כל ישראל.
שליחי חב"ד מקיימים היום ומחר תהלוכות אחדות של ילדים והפנינג לכבוד ל"ג בעומר בהשתתפות אמני ילדים מובילים. האירועים מתקיימים בכל רחבי ישראל ומותאמים לכלל הקהלים, המינים והגילים. לאיתור התהלוכה הקרובה אליכם: chabadisrael.co.il/lag
הכותב הוא דובר חב"ד בישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו