רבים מציינים את ל"ג בעומר דרך סגולות, קמעות, תפילות עם שמות קבליים ומנהגים שנשמעים יותר כמו כישוף מאשר אמונה. אבל איפה עובר הגבול?
רצף האירועים התזזיתי המטלטל את העולם ואת המדינה בשנים האחרונות גרם לאנשים רבים לחפש מענים רוחניים בכלים מסטיים. קלפי טארוט, קריאה בקפה, ניחושים ו"פתיחת מזלות" יצרו לא רק תעשייה משגשגת, אלא גם ציבור מבולבל, גם בקרב דתיים ושומרי מסורת, מה שמעלה את השאלה האם כלים אלו לגיטימיים על פי היהדות, או שמדובר באיסור של ממש?
במהדורה החדשה של סדרת "פניני הלכה", "אמונה ומצוותיה", מקדיש הרב אליעזר מלמד ראש ישיבת הר-ברכה פרק שלם לשאלת "קסמי עתידות".
בין היתר, הוא עוסק בקוסמים, מעוננים, מנחשים ושיטות מודרניות שנראות תמימות – אך חורגות לדבריו מגבולות האמונה. הספר מהווה מדריך קצר שמבהיר מה מותר, מה אסור, ומה פשוט לא כדאי.
ביחס לתופעות כמו קריסטלים, קריאה בקפה וקלפי טארוט, הרב מלמד מציג גישה חדה וברורה וקובע כי "אסור להשתמש בגורל כדי לחזות עתידות או כדי לייעץ לאדם כיצד לנהוג על מנת שיצליח, בכלל האיסור גם שימוש בקלפי טארוט וקריאה בקפה". את פסקו הוא מבסס בין היתר על האיסור ההילכתי של "קוסם" או "מנחש".
באופן חסר תקדים, הרב מלמד מתאר בפירוט כיצד פועלות שיטות אלו: ערבוב הקלפים, הבחירה האקראית, פרשנות הכתמים בכוס – ואת האמונה שכביכול יש במעשה זה גילוי על העתיד. "כל זאת מתוך אמונה שהבחירה האקראית תואמת את גורלו של השואל, ומבטאת את עולמו הפנימי ואת מה שצפון לו בעתיד".
בצד האיסורים, הספר עוסק גם במושג "סימן מותר" - כלומר, התבוננות טבעית שמבוססת על תוצאה חוזרת, בלי ליחס לה תוקף נבואי. כך למשל הוא כותב: "אפשר להיעזר בסימן כקריאת כיוון שמצטרפת לשיקול המרכזי, אבל אם יתייחס לסימן כתחזית שהוא מאמין שתתממש – יעבור באיסור מנחש."
הפרק כולל גם ביקורת על שיטות מיסטיות המיוחסות לעיתים למקובלים, כולל "גורל הגר"א" ופתיחת ספר, ומציע להעדיף בירור שכלי ואמוני. "רוב ככל הרבנים מכל הדורות לא נעזרו ב'פתיחת ספר' או 'שאלת פסוק', אלא שקלו את מעשיהם לאור הדרכת התורה כפי שהבינו בשכלם".
בנוסף לאיסור על שימוש בגורלות וקלפי טארוט, עוסק הספר גם בתופעת הקמעות - שלעיתים נראים תמימים, אך עשויים לחצות גבול הלכתי חד. הרב מלמד מגדיר: "קמע הוא חומר מהטבע או כתב לחש סגולי שנועד לרפא או להגן ממזיקים ומעין הרע, או להצלחה בפרנסה או ללידה קלה. פעמים רבות מניחים בתוך הקמע קלף או נייר שעליו כתובים שמות ופסוקים".
הספר אינו שולל לחלוטין את השימוש בקמעות, אך מתווה גישה זהירה מאוד, במיוחד כאשר נושא הקמע מייחס לו כוחות עצמאיים: "ככל שהקמע יבטא יותר תפילה ואמונה בה', כך יותר טוב. אבל אם נושא הקמע סבור שמדובר בלחש שפועל בכוח סגולי – כך הוא גרוע יותר".
בהקשר של תפילות עם שמות קבליים וכתיבת פסוקים, הרב כותב בפרק על קבלה מעשית: "אסור לכתוב שמות קדושים ופסוקים שלא במסגרת ספר שלם שבתנ"ך".
ומה בנוגע להשתטחות על קברי צדיקים? הרב מלמד מבהיר כי אין איסור להשתטח על קברי צדיקים כל עוד מדובר בתפילה ולא בפנייה לצדיק עצמו. עם זאת, הוא אוסר להשתחוות על מצבות או אבנים שטוחות, בשל איסור "אבן משכית" – גם כאשר הכוונה היא לשם שמיים. כמו כן, הוא מדגיש כי יש להיזהר מלייחס לצדיק עצמו כוח של ישועה, דבר שעלול להיחשב כעבודה זרה בשיתוף.
צמד הכרכים "פניני הלכה – אמונה ומצוותיה" הם ה-22 בסדרת "פניני הלכה. הכרכים כוללים גם פרקים נוספים על יסודות האמונה, עבודה זרה, קבלה מעשית, חוקות הגויים ומסירות נפש.
