"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

על רקע הכרזת טראמפ: ההיסטוריה היהודית שלא הכרתם של כלא אלקטרז

אחרי שנשיא ארצות הברית הצהיר על כוונתו להחזיר את אלקטרז לחיים, זה הזמן להכיר גם את הקשר שלנו למקום הידוע לשמצה • איך היהודים השיגו מצות בפסח ומה קרה לאסיר שניסה לברוח בעזרת שפת הסימנים?

,עודכן
0השמעה
כלא אלקטרז. גם היסטוריה יהודית הייתה שם. צילום: AP

המיתוס של אלקטרז, "הסלע", נבנה על בריחה, ייאוש וחוסר תקווה. אבל מאחורי חומות הבטון, בין גנגסטרים נוצצים ושודדי בנקים, מסתתרת היסטוריה יהודית רבת פנים, סיפור על פשע, זהות ובעיקר עמידות רוחנית.

בין חומות הבטון האימתניות של אלקטרז, הכלא הידוע לשמצה ביותר באמריקה, מסתתר סיפור יהודי מרתק כזה שלא תמצאו בספרי ההיסטוריה הרשמיים. בימים אלהכשממשל טראמפ שוקל להחזיר את אלקטרז לחיים, כדאי להיזכר ברוחות הרפאים היהודיות שרודפות את כותלי הכלא הידוע לשמצה.

כלא אלקטרז מול חופי סן פרנסיסקו,צילום: רויטרס

בין תפילין לסיגריות מוברחות

אלקטרז, סמל אמריקני לאכזריות ולייאוש, לא היה רק ביתם של גנגסטרים איטלקים ואירים אלא גם של כמה מהפושעים היהודים הבולטים בתולדות ארה"ב, כשבתוך הכלא הקשוח היהודים לא ויתרו על זהותם.

החיים באלקטרז לא היו קלים לאף אחד אבל לאסיריו היהודים היה אתגר נוסף: לשמור על זהותם הדתית והתרבותית בתוך סביבה עוינת. למרות התנאים הקשים, האסירים היהודים הצליחו לארגן תפילות, לציין חגים ואף להשיג מצות לפסח, הישג לוגיסטי לא מבוטל באי מבודד שבו כל תנועה נרשמת.

כאן נכנסת לתמונה דמות מפתח שנשכחה מההיסטוריה, הרבי רודולף קופי, רבה של קהילת סן פרנסיסקו. קופי היה מהראשונים לזהות את הצורך של האסירים היהודים לשמור על המסורת גם בתנאים בלתי אפשריים, פעל לגייס את הקהיל ודאג להביא לאי מצות, יין כשר והגדה - וכך, מאחורי סורג ובריח, נערכו סדרי פסח יהודיים.

היוזמה של קופי הפכה למסורת: כל חג, כל תפילה, כל מצה שנאכלה היוו ניצחון קטן על המערכת. האסירים היהודים נלחמו על זכותם לאוכל כשר, לחגים ולתפילה. למרות התנאים והלעג מצד אסירים אחרים, הם שמרו על גחלת הזהות בעזרת הרבי והקהילה.

כלא אלקטרז,צילום: רויטרס

הכוכבים היהודים של הפשע המאורגן

שמות כמו מיקי כהן, ווקסי גורדון וג'ייק פקטור לא זוכים לאותה תהילה ציבורית כמו אל קפונה, אך הם היו דמויות מפתח בעולם התחתון של המאה ה-20.

כהן שניהל אימפריית פשע בלוס אנג'לס נשלח לאלקטרז לאחר שהורשע בהעלמת מס. ווקסי גורדון, אשף פיננסי ומבריח אלכוהול הפך לאגדה עוד בימי היובש, וג'ייק פקטור, אחיו של איל הקוסמטיקה מקס פקטור, היה אמן הונאות והימורים שנמלט מאנגליה לארה"ב והפך לדמות מרכזית בסצנת הפשע של שיקגו.

סיפור מרתק נוסף שנדמה כאילו יכלו לשמש בסיס לפרק ב"נמלטים" הוא זה של יוסף קרצר, שודד בנק יהודי שריתק את האי כולו כשניסה לברוח בעזרת שפת הסימנים - שיטה שאפשרה לו ולרעייתו עדנה לתאם בריחה מתוחכמת מתחת לאפם של הסוהרים. התוכנית כשלה, קרצר נבגד בידי אשתו, נענש בבידוד ממושך ולבסוף נהרג בניסיון בריחה נוסף.

תפריט חדר האוכל בכלא אלקטרז, 1956,צילום: AP

הסוף: המורשת היהודית של אלקטרז

אלקטרז נסגר ב-1963 כשהסיבה העיקרית הייתה העלויות הגבוהות שהיו כרוכות באחזקתו של בית הכלא שמחזיק בשיא גינס כ"כלא השמור ביותר בעולם", אך המורשת נשארה. היום, אלקטרז הוא אתר תיירות פופולרי, יעד חובה לכל חובב היסטוריה אמריקנית, אך בפינות האפלות בין תאי הבידוד והחצרות הריקות, מהדהדת עדיין התפילה היהודית שנושאת עימה סיפור על זהות, הישרדות ועל היכולת לשמור על צלם אנוש גם במקום שבו נדמה שאין תקווה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר