יום הזיכרון השנה, כמו זה שקדם לו בשנה שעברה, ימצא את החברה הישראלית עם עוד קהלים גדולים מאד שהצטרפו למעגל השכול והכאב הבוער עקב אירועי מלחמת חרבות ברזל. הכאב של השנתיים האחרונות מצטרף לכאב העצום של רבים בחברה שלנו ששכלו את יקיריהם שנפלו כדי לאפשר לכולנו את החיים השלווים במדינה.
על הרקע הזה מתעצמת שוב השאלה האם נכון מבחינה רגשית לחבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות? מדובר בשאלה עתיקה שמתעוררת שוב ושוב על רקע הקושי של משפחות שכולות רבות לבצע את המעבר מאבל לשמחה תוך מספר קטן של שעות.
"ראוי לחבר את שני הימים ליום אחד"
הרב שלמה אבינר נשיא ישיבת עטרת ירושלים בירושלים, בעבר עמד בראשות הישיבה ושימש כרב היישוב בית אל, מציין כי במסורת עם ישראל הכאב על הנופלים מוזכר יחד עם השמחה על הנצחונות ועל הגאולה שהעם זכה לה.
"בחג הפסח אנו מוסיפים את המרור בתוך סעודת השמחה על הגאולה ועל הכניסה לארץ. כמו כן גם בחנוכה חכמים לא הוסיפו יום אבל מיוחד על הנופלים אלא החג מציין גם את הגאולה וגם את הזיכרון והצער על הנופלים.
"המצב הזה קיים בכל החגים, שהרי מתי אומרים את תפילת היזכור? בפסח, בשבועות ובסוכות. הסיבה לכך היא שאנו לא נשברים בגלל האבל הקשה אלא אנו מבטאים את מסירות הנפש שלנו וההליכה שלנו הלאה בדרך עליה מסרו הנופלים את נפשם.
"דוגמה לכך היא קינת דוד המלך על שאול המלך. דוד המלך בקינה מבכה את נפילת שאול ויהונתן אבל מעצים את העם ולא הופך את הנפילה הזו לצער ולמשבר. משום כך מלכתחילה היה ראוי אפילו לעשות יום אחד שתהיה בו הזכרת הנופלים ושמחת הגאולה. אלא שזה היה קשה מאוד וכואב לציבור ולכן חילקו את היום הזה לשני ימים".
הרב הוסיף והזכיר את דברי הראי"ה קוק ז"ל בספר אורות: "הרב מסביר שאבותינו הגדולים אברהם, יצחק, יעקב, משה, יהושע דוד המלך ואחרים היו אנשי מלחמה שלאורם אנו הולכים ושאת הזיק הנשמתי של העוצמה שלהם אנו מבקשים שיחיה בינינו. ומדובר כאן בחיבור בין הצער לשמחה כי אנו לא הופכים את הצער לנקודות שבר אלא לנקודה של שאיבת תעצומות רוח ממסירות הנפש של הנופלים".
בהקשר לכך ציין הרב את דברי המשורר אלכסנדר פן, שבשיר הקינה שלו על אלכסנדר זייד כתב: "ארשתיך לי בדם", וסיכם: "השיר הזה בביטוי הזה קולע, אנחנו מתחתנים עם בורא העולם באירוסין שיש בהן דם של נופלים אבל זה לא שובר אותנו אלא מקדם את הנישואים והכוח שלנו.
"חיברנו תפילה שמחברת את שני הימים"
מי שעוד עסקו בשאלה הזו השנה הם ארגון רבני צהר. "על הרקע של החלטת המדינה לחבר בין שני הימים החלטנו לפרסם תפילה שעוסקת הן בכאב הגדול והן בתחושת השמחה על הקמת המדינה", אומר ל"ישראל היום" הרב דוד סתיו יו"ר ארגון רבני צהר ורב היישוב שוהם.
הרב הוסיף ואמר כי "כולנו מרגישים את הכאב והשכול את הקושי ולכן התפילה הזו באה להתמודד עם שני הצדדים ולחבר ביניהם".
בתפילה שפורסמה על ידי צהר ושנכתבה על ידי הרב צחי להמן להמן נכתב: "אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ בָּאִים אָנוּ לְפָנֶיךָ בְּעַיִן דּוֹמַעַת וּבְלֵב שָׁבוּר. רִשְׁעֵי עוֹלָם פָּגְעוּ בָּנוּ. הָרְגוּ וְחָטְפוּ נָשִׁים, גְּבָרִים וָטַף וְחִלְּלוּ צֶלֶם אֱ־לֹהִים. וּכְנֶגְדָּם, אֶזְרָחִים וְחַיָּלִים מָסְרוּ נַפְשָׁם וּבִגְבוּרָה, מַאֲמָץ וּנְחִישׁוּת יָצְאוּ לְמִלְחָמָה וְזָקְפוּ אֶת כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל. כְּאֵב וְגַאֲוָה מְצִיפִים אֶת לִבֵּנוּ, כְּאֵב עַל הַמַּכּוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁסָּפַגְנוּ וְגַאֲוָה עַל הַגְּבוּרָה הָעִלָּאִית שֶׁרָאִינוּ. פּוֹרְסִים אָנוּ יָדֵינוּ לְפָנֶיךָ. שֶׁתְּמַלֵּא אוֹתָנוּ וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּתִקְוָה וּבְנֶחָמָה. תֵּן לָנוּ כֹּחַ לְמַגֵּר אֶת הָרֶשַׁע מֵהָעוֹלָם, לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכְּאֵב וְהַשְּׁכוֹל, לְסַיֵּעַ לְכָל הַנִּצְרָכִים וּלְהַמְשִׁיךְ לִבְנוֹת וּלְשַׁכְלֵל אֶת מְדִינָתֵנוּ. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח". וְנֹאמַר אָמֵן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו