הרב קלוד: האם מותר לבינה מלאכותית לפסוק הלכה?

ChatGPT, קלוד וכדומה הפכו להיות כלים משמעותיים מאוד בניהול חייהם של אנשים רבים • בין "מה מברכים על המאכל הזה" ל"האם מותר לתקן מילה שטעיתי בה בתפילה": כך תשתמשו נכון בכלי הטכנולוגי, גם במקרים הלכתיים

צ'אט GPT. צילום: AFP

כיום הבינה המלאכותית - ChatGPT או קלוד וכדומה - הפכו להיות כלים משמעותיים מאוד בניהול חייהם של אנשים רבים. האם מערכת זו יכולה גם לפסוק הלכה? ראשית יש לדעת, שכיום יש למערכות אלה עדיין טעויות רבות. אמנם, בעתיד (הלא רחוק) מערכות אלו תהינה כבר מדויקות, האם ניתן יהיה להשתמש בהן כפוסקות הלכה?

ובכן, גם היום, אנשים רבים מחפשים הלכה בגוגל. כאשר מדובר על הלכות ברורות, כמו מה מברכים על מאכל כלשהו או מה דינו של אדם שחתך בצל בסכין בשרית וטיגן במחבת חלבית, אינני רואה הבדל בין החיפוש בגוגל ובין החיפוש בבינה מלאכותית (ובתנאי שהיא תהיה מדויקת).

כאשר מדובר על שאלות מורכבות, ובוודאי על שאלות חדשות (למשל, האם ניתן לאכול בשר לא כשר מתורבת שהוכן מתא גזע), בוודאי שהשימוש בבינה המלאכותית יהיה מורכב יותר. גם במקרה זה, יהיה ניתן להשתמש במערכת ככלי עזר, אבל יהיה צורך לשמוע אחר כך חוות דעת של תלמיד חכם.

אמנם, זאת צריך לדעת - הבינה המלאכותית לא תחליף את הרב. ראשית, תפקיד הרב איננו רק לפסוק הלכה באופן יבש. תפקיד הרב הוא לגלות את השאלה האמיתית. מה עומד מאחורי השאלה? למשל, אדם שהתקשר אלי ושאל: "אם טעיתי במילה בתפילת שמונה עשרה, האם מותר לי לחזור ולתקן?". התשובה היא פשוטה: בוודאי שהדבר מותר.

אולם, לפי קולו חשתי שהדבר מורכב יותר. שאלתי אותו "כמה פעמים דבר זה קורה לך?", והוא ענה "בערך מאה פעמים בתפילה".

אדם מתפלל. ChatGPT יכול לענות על שאלת רב?, צילום: אורן בן חקון

אם כך, התשובה שמתירה לחזור לא עונה באמת על השאלה. יש כאן חשש ל-OCD. בנוסף, פעמים רבות די שהרב נותן תשובה הלכתית. אולם, פעמים רבות הוא אמור לתת רגש אנושי, לחזק. בינה מלאכותית יכולה לכתוב בצורה מרגשת, אולם, את הלב האנושי, היא לעולם לא תתן.

הביטוי "עשה לך רב" מופיע פעמיים בפרקי אבות. פעם אחת: "עשה לך רב וקנה לך חבר" (אבות א' ו), ופעם שנייה: "עשה לך רב והסתלק מן הספק" (אבות א', טז). תפקיד הרב הוא גם לפשוט ספקות, אבל גם להיות כחבר. ואת זה, מערכת ממוחשבת לא באמת יכולה לעשות (גם אם תכתוב מילים מאוד אמפטיות).

ובנוסף: כיצד פוסק יכול לקחת על עצמו ולפסוק הלכה? ושמא הוא טועה? פוסק שלמד הלכה בצורה רצינית, וכעת עומד בפני שאלה הלכה למעשה, זוכה לסייעתא דשמיא (עיין כתובות ס:). זוכה לסיוע אלוקי.

אין זה אומר שאסור לפסוק הלכה באמצעות בינה מלאכותית, אולם בשאלות מורכבות, בשאלות שדרוש בהן הרבה מעבר ליידע (כמו שאלה שקיבלתי בענייני הפלה או שאלות שקיבלתי מפצועים במלחמה וכדומה) – צריך דווקא פוסק הלכה, תלמיד חכם, השם לב גם לרגישות שמאחורי השאלה ושיש לו גם סייעתא דשמיא, כשהוא פוסק הלכה למעשה.

הרב יוסף צבי רימון הוא ראש הישיבה במרכז האקדמי לב, נשיא תנועת המזרחי העולמית, יו"ר עמותת סולמות ורבה של המועצה האזורית גוש עציון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר