הרב ד"ר עידו פכטר, חוקר האורתודוקסיה המודרנית והציונות הדתית, סבור כי יש לאחד את שני אירועי ציון השואה ולהפוך את יום השואה הכללי בכ"ז בניסן, לכזה שיבוטאו בו גם דרכי האבל על פי ההלכה.
"קביעת יום הקדיש הכללי בצום עשרה בטבת, היא אחת הדוגמאות החריפות ביותר לניתוק שיש בין עולם ההלכה היהודי לזהות הישראלית שלנו", אומר הרב פכטר, "את יום הקדיש הכללי בעשרה בטבת, כמעט אף אחד בארץ לא מציין. הציבור החילוני כלל לא מכיר את היום, החרדים מתעלמים מקביעת הרבנות וגם רבים בציונות הדתית לא מציינים את היום כזמן אמירת קדיש על הנרצחים בשואה.
"לכן, כדאי להעביר את יום הקדיש הכללי ליום השואה הלאומי בכ"ז בניסן. ככה, יחד עם כל הטקסים הלאומיים יהיו גם דרכי ציון יהודיות כמו אמירת קדיש על ידי כל הציבור. החיבור הזה ייצור מציאות שלצד הטקסים הרגילים כל החברה בישראל תתאחד גם סביב תפילת הקדיש המרגשת מאuד. כך שבוודאי שראוי לאחד את שני הימים".
הרב אילעאי עופרן, רב קבוצת יבנה, ראש המכינה הקדם צבאית "רוח השדה", התייחס לשאלה וציין ביחס אליה כי כיון שמדובר בהעדפה אישית לא ניתן לקבוע האם לאחד את הימים או להשאיר אותם נפרדים.
"העברתי בעבר שיעור שבועי בתנ"ך בבית סביון" אומר הרב עופרן, "רגע לפני שהתחלנו אמרה אחת החברות: 'הרב, מחר עשרה בטבת, אולי נעזוב רגע את שמשון הגיבור ונלמד משהו ליום הקדיש הכללי?'. אחרת הוסיפה: 'ראינו בעיתון שנתת השבוע הרצאה ביד ושם, אולי תספר מה אמרת שם?'.
"אז סיפרתי: הרבנות קבעה יום זיכרון לשואה בעשרה בטבת, יום הטלת המצור על ירושלים, כדי להזכיר ולהדגיש את החורבן היהודי. מדינת ישראל קבעה את היום בכ"ז בניסן, ימי מרד גטו ורשה כדי להדגיש דווקא את הגבורה והתקומה. האו"ם קבע את היום ב-27 בינואר, יום שחרור מחנה אושוויץ, כדי לציין את האחווה האנושית שגברה על הרוע. שלושה אתוסים שונים.
"ואז שאלתי קשישות מופלגות שהיו שם: 'איזה יום אתן הייתן בוחרות?'. מישהי הציעה את ליל הבדולח, אחרת אמרה שהייתה בוחרת ביום טוב שני של שבועות, יום האקציה בכפר שלה, אחת העדיפה את יום שחרורה מהמחנה. והאחרונה אמרה: 'לא אכפת לי איזה יום תבחרו, אבל שיהיה יום אחד לכולם"" סיכם.
הרב חגי לונדין ראש ישיבת ההסדר חולון, ר"מ בישיבת אפיקי דעת בשדרות וראש בית המדרש בקריה האקדמית אונו, קובע כי יום השואה צריך לעבור כולו לעשרה בטבת.
"ראשית מבחינה הלכתית לא מתאבלים בניסן ולכן לא ראוי להתאבל על השואה בכ"ז בניסן" הוא אומר, "כמו כן היום הזה נקבע בעקבות העובדה שבו החל מרד גטו ורשה. בכך רצו מקימי המדינה לבטא את הגבורה שהיתה גם בשואה ושלא הלכנו כצאן לטבח.
"כיום אנחנו כבר בוגרים ויודעים שהמרד הזה היה שולי ושעיקר המסר מהיום הוא שרידות עם ישראל מכל הצרות שלו. כמו כן ברור שיש לציין את כל הנספים בשואה, גם אלו שלא שרדו.
"לכן יום הקדיש הכללי י' בטבת אותו קבעה הרבנות הראשית הוא היום הכי מתאים. כיום מדובר בשאלה תיאורטית בלבד כי ישראל לא בשלה להתאחד סביב קביעות הרבנות. לכן אנו משלימים עם הטקסים בניסן ומשתתפים בהם באופן הראוי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו