שביעי של פסח – הוא יום העצמאות הראשון שלנו

ביום העצמאות השנה, נציין 77 שנים להולדתה של מדינת ישראל. שביעי של פסח, שבערבו אנו עומדים, הוא יום ההולדת של עם ישראל. השביל שנבקע בתוך הים, ביום השביעי ליציאת מצרים, הוא מעין תעלת לידה שבה עובר עם ישראל, ובאמצעותה ומכוחה הוא נולד כעם עצמאי ובן חורין. יש מקום לשאול: מדוע בכלל יש צורך בכל האירוע הזה שמתרחש על הים? הרי בני ישראל כבר יצאו ממצרים, לאחר עשרת המכות, ובסופן מכת הבכורות. מדוע יש צורך, לאחר כל הניסים והפלאות שהתרחשו על אדמת מצרים, באירוע נוסף על הים, ובמפגש נוסף עם המצרים לאחר שלכאורה כבר הצלחנו לחמוק מארצם ומשליטתם? אנו נשוב בהמשך לשאלה הזו, אבל עוד לפני כן, נרצה לעמוד על קשר פלאי ומפתיע שמתקיים בין יום העצמאות לבין שביעי של פסח, גם מבחינת התאריכים והימים של שני המועדים הללו, בתוך הרצף של כלל מועדי השנה. כבר לפני מאות שנים, דרשנים עמדו על מאפיין מעניין שקשור בזיקה שבין הימים של חג הפסח לבין שאר מועדי השנה. המבנה הזה קשור לצמדי האותיות שנקראים א"ת ב"ש: האות הראשונה בא"ב קשורה לאות האחרונה, האות השניה לאות שלפני האחרונה, וכך הלאה. והנה המבנה שנוצר באמצעות צמדי האותיות הללו של הא"ת, ב"ש, בין חג הפסח לבין שאר מועדי השנה: באותו יום בשבוע שבו חל יום א של פסח – יחול תמיד גם תשעה באב באותה השנה (למשל השנה: תשעה באב יחול ביום ראשון, כמו היום הראשון של חג הפסח). באותו יום בשבוע שבו חל יום ב של פסח – יחול תמיד גם שבועות (השנה: יום שני). באותו יום בשבוע שבו יחול יום ג של פסח – יחול תמיד גם ראש השנה (השנה: יום שלישי). באותו יום בשבוע שבו יחול יום ד של פסח – יחול תמיד גם היום שבו מסיימים את קריאת התורה – שמיני עצרת (השנה: יום רביעי). באותו יום בשבוע שבו חל יום ה של פסח – יחול תמיד גם צום יום הכיפורים (השנה: יום חמישי). באותו יום בשבוע שבו יחול יום ו של פסח – יחול תמיד גם חג הפורים (השנה: יום שישי). עד כאן – הכל טוב ויפה. מועדי השנה מסודרים לפי סדר הימים של חג הפסח, ועל פי צמדי האותיות של הא"ב. אך לחג הפסח יש יום אחד נוסף. שביעי של פסח. וליום הזה לא נמצא זוג, לא במועדי השנה, ולא באות ע' שמתאימה לאות ז. כך היה המצב, עד שלפני 77 שנים בדיוק עמד דוד בן גוריון בשעות בין הערביים של יום שישי, והקריא את מגילת העצמאות בשעות האחרונות של יום ה' באייר. ומאז, נמצא בן זוג גם ליום השביעי של פסח. בכל שנה, ביום בשבוע שבו חל שביעי של פסח, יחול גם יום העצמאות. ואכן השנה שביעי של פסח חל בשבת, וכך גם יום העצמאות. וגם במישור העמוק יותר מתקיים הקשר בין שני המועדים הללו. שאלנו קודם מדוע בכלל יש צורך בקריעת ים סוף, מה האירוע הזה מוסיף על האירוע של יציאת מצרים? ובכן – עד לאירוע הזה, בני ישראל אמנם יצאו ממצרים, אך עדיין לא השיגו את עצמאותם המנטלית והתודעתית. עצמאות זו הושגה רק כאשר הם הצליחו למצוא את החוסן המנטלי להתחיל ולצעוד לתוך מימי ים סוף, ורק לאחר שהם ראו את אויביהם מוטלים בתבוסתם המוחצת בתוך מימי הים. מאורע זה יצר את החוסן התודעתי, את העצמאות הרוחנית שבלעדיה יציאת מצרים לא יכולה להגיע למיצויה השלם. ואכן, שביעי של פסח – הוא יום העצמאות הראשון שלנו. אשרינו שזכינו אנחנו גם לחגוג את יום עצמאותנו המתחדשת בארץ ישראל, והשנה בפעם השבעים ושבעה. הרב ד"ר יצחק בן דוד הוא ראש בית המדרש "שערי ציון" ביד הרב נסים בירושלים, מרצה באוניברסיטת רייכמן, ורב קהילה בצור הדסה.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו