היום (חמישי) צפוי בית המשפט העליון לדון בהרכב מורחב בערעור שהוגש כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בפרשת החלפת העוברים באסותא, אשר הפכה את פסק הדין שקבע כי הפעוטה סופיה תישאר אצל האם שילדה אותה.
בין חברי ההרכב המחוזי אשר חתומים על ההחלטה, היה גם השופט צבי ויצמן, אשר השתתף בכנס תורה ומדע ה-31 שנערך בירושלים, וחשף מעט מן ההתלבטות ההלכתית שליוותה את הפרשה, התלבטות אשר מעסיקה את פוסקי ההלכה מזה שנים רבות.
"השאלה היא האם היהדות בנויה מכללים קבועים שאותם מיישמים על המציאות, או שהמציאות דורשת יצירת כללים חדשים?" ציין השופט וייצמן בפתיחת דבריו, "מי הורה מבחינת היהדות, מבחינת הדין העברי - הורה גנטי או מי שמגדל את הילד? והאם התשובה משתנה על פי שינויי המדע?" הוא הוסיף.
השופט וייצמן ציין כי הפעם ראשונה שהסוגייה הגיעה לבירור הלכתי הייתה עוד בשנת ב-1903, כאשר הרב בנימין אריה וייס, שהיה רבה של העיר צ'רנוביץ', נשאל לגבי קצירת שחלות והעברתן לאישה אחרת. "בפועל ההליך בוצע לראשונה רק בשנת 2008, אולם היות והשאלה הובאה בפניו, הרב וייס ענה שאינו מאמין שאפשר לעשות זאת, אבל אם אפשר אז בוודאות שהאמא היא האישה היולדת" הסביר השופט ויצמן.
עוד הוא ציין, כי עמדה הלכתית זו הייתה הגישה הרווחת בין הפוסקים, אולם בחלוף השנים ועם התקדמות המדע וגילוי הגנטיקה, חל שינוי, והיו מי שפסקו שהאם הגנטית היא האמא. "כך לדוגמה כבר בשנות ה-70 של המאה שעברה, הרב שלמה גורן בתורת הרפואה קבע שהאמא הגנטית, בעלת הביצית, היא האמא" ציין השופט ויצמן, "אבל המדע לא נותן לנו לשקוט על שמרינו, כאשר פיתוחי המדע הבאים דורשים לבחון את הדברים מחדש.
"ככל שהתקדמו התגליות היה סיבוך למי שנקט בגישה הגנטית. שהחלו מחקרים אפיגנטיים, והבינו שמלבד DNA יש גם RNA, שנמצא ברחם ומשפיע על העוברים, היו מי שהחלו לחזור חזרה לגישה לפיה האמא היא האישה היולדת" הסביר השופט ויצמן.
"אנחנו אימצנו בפסק הדין את הרעיון שהעלה הרב אריה כץ, שמתבסס על עיקרון הפשטות" הסביר השופט ויצמן, "שיש לי שאלה שקשה להכריע בה, ואין מקורות ביהדות להכריע חד משמעית אם האמא היא האמא הגנטית או האמא היולדת, על פי עיקרון הפשטות, שהתינוק נולד אני יודע מאיפה הוא יוצא - מהאמא היולדת - אני רואה זאת בעיניים הפשוטות שלי.
"כדי לסתור את האימהות שלה, צריך בדיקה פולשנית של DNA. במקום הבדיקות, שבגללן עד שהיתה הכרעה שלנו עברו שנתיים ורבע לאור ויכוחים משפטיים אם לקיים אותן או לא, ישר יש תשובה. עכשיו כל אישה יודעת שברגע שהיא נכנסת ל-IVF יכולה להיות טעות אנוש, שהתוצאה שלה חד משמעית – שאם לקחו לך את הביצית המופרת והעבירו לאישה אחרת, אז זה יהיה שלה" הוא ציין.
השופט ויצמן הוסיף שלעיקרון הפשטות זה יש בסיס נוסף, שנובע מהמציאות בה כל שנה יגלו משהו חדש. "לפני 100 שנה הרב בנימין אריאל לא ידע מזה זה DNA, לפני 50 שנה הרב גורן לא ידע מה זה RNA, ומחר לא ידעו רבנים אחרים את התגלית הבאה" הוא הדגיש, "לכן, בואו נשתמש בעיקרון הפשטות – שהוולד יוצא מתוך האמא, והיא האמא" הוא סיכם.
כנס תורה ומדע ה-31, התמקד השנה בהיבטים שונים של הלכה ומדע הקשורים למלחמת חרבות ברזל ולהשתכללות הבינה המלאכותית. הכנס, שנערך בשיתוף פעולה של המרכז האקדמי לב, אוניברסיטת בר אילן, המכללה ירושלים ובית מדרש 'מדע תורתך', איגד אליו, כמדי שנה, את בכירי החוקרים והרבנים, שפועלים ברצף שבין תורה ומדע. המשתתפים דנו בסוגיות ובחידושים המעסיקים הן את הרבנים והן את החוקרים ומפעילי המערכות הטכנולוגיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו