בלילה שבין חמישי לשישי תעבור ישראל לשעון קיץ, והשעון יוזז שעה אחת קדימה. המציאות הזו מטרתה להגדיל את שעות האור בהן אנו פעילים. להליך הזה, שמטרתו מלכתחילה היתה חיסכון בחשמל ובאנרגיה, ישנם תומכים ומתנגדים רבים בעולם הכלכלה והמחקר וזאת מסיבות שונות.
אולם אנו שאלנו את עצמנו האם מעבר לויכוח הכללי על השינוי הזה, יש גם ליהדות מה להגיד בתחום. האם המעבר בעייתי הלכתית או דווקא כזה שנחשב כראוי מבחינת ההלכה.
מעבר לכך רצינו לברר האם ליהדות יש גם דבר רוחני עקרוני לומר בסוגיה הזו שנתפסת לכאורה, בטעות עקב ההשפעות הפסיכולוגיות שלה, כטכנית לחלוטין וכניטרלית. לכן פנינו למספר רבנים מוכרים העוסקים רבות בתחומים ציבוריים כדי לשמוע מה דעתם בנושא.
משמעות שעון הקיץ מבחינה הלכתית עיקרה על מקרים ספציפיים בהם הוא מקשה על קיום מצוות ופרקטיקות הלכתיות מסוימות.
הסופר, איש הרוח ופוסק ההלכה המוכר, הרב חיים נבון, השיב לשאלה וציין כי יש לחלק בין עצם פסיקת ההלכה להשפעה על הציבור בתחומים הקשורים להתנהלות ההלכתית הפרקטית.
לדבריו "באופן בסיסי, אין להלכה עמדה עקרונית בנוגע לשעון קיץ ושעון החורף. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שהזמנים ההלכתיים נקבעים על פי השמש ולא קשורים כלל לשעון הרשמי שנהוג למעשה מבחינה מדינתית. לכן בצד ההלכתי הטהור ההלכה אדישה לפעילות מסוג זה".
עם זאת ציין הרב נבון כי למעשה אכן שעון הקיץ וגם שעון החורף מהווים לא פעם הפרעה מסויימת למקיימי ההלכה וזאת בין השאר עקב השפעתו על חגי ישראל כמו פסח ויום הכיפורים. "שינוי שעון הקיץ מביא בפועל למצבים ספציפיים של חוסר נוחות מבחינה הלכתית. הסיבה לכך היא ההתארכות של שעות האור בצום יום הכיפורים למשל. בגלל ההקדמה של שעות הבוקר היקיצה מוקדמת יותר. יש שעות אור רבות והן מקשות על הצמים יותר מצום שנערך בשעון חורף בשנים שהיו לפני החקיקה על שעון הקיץ.
"כמו כן, לעיתים תנועת השעון מאחרת, לקראת סוף השעון בתחילת החורף, את היכולת להתפלל בבוקר כיון שהתפילה בבוקר צריכה להיות אחרי הזריחה", מסכם הרב.
גם הרב שלמה אבינר נשיא ישיבת עטרת ירושלים ומי שעמד בראשה בעבר מציין את התארכות היום כבעיה. לדבריו "בליל הסדר יש לפי ההלכה עניין גדול שהילדים הקטנים והפעוטות ייקחו בו חלק. יש לכך חשיבות רבה מבחינה חינוכית של העברת מסורת יציאת מצרים לדורות הבאים.
"מהבחינה הזו המעבר לשעון קיץ מאריך את היום ומאפשר לערוך את הסדר רק בשעה מאוחרת יותר בלילה, זאת כיוון שאי אפשר לערוך את ליל הסדר ביום. משום כך לילדים ולפעוטות רבים יש קושי של ממש להישאר ערים וכך נוצר על ידי שעון הקיץ אתגר של ממש להורים בחג הזה", הוא מסכם.
התארכות היום טובה מאד להכנות לפסח ושבת
הרב דוד סתיו רב היישוב שוהם, יושב-ראש ארגון צהר ויושב-ראש עמית ברשת אור תורה סטון, סבור כי שעון הקיץ מהווה יתרון גדול מבחינת הציבור הדתי ומוסיף כי ההתרגלות אליו גם מנעה מחלוקות רבות בין הציבור הדתי לחילוני בחברה הישראלית.
"במשך שנים רבות היו בחברה בארץ מחלוקות סביב כניסת השבת, יום הכיפורים ופסח בעקבות העובדה שהם נכנסו מוקדם מידי וכך לא פעם נוצרו חילולי שבת וחג", הוא מתאר. "כמו כן היו ויכוחים רבים סביב ההשפעה של השעון בשאלות כמו האם הוא מקשה על הצום של יום הכיפורים למשל. בפועל כל החברה בישראל התבגרה והתרגלה לשעון הזה וכיום רואים בו יתרונות רבים.
"למשל, הוא מסייע בהכנות לקראת כניסת השבת שניתן לבצע אותן בנחת ובזמן ארוך יותר. באותו אופן גם צהרי שבת ארוכים יותר וכך ניתן ללמוד בהם תורה וגם לנוח. כלומר כך ניתן למצות את יום השבת יותר טוב. באופן דומה יש יותר זמן להכין את ליל הסדר ולהתכונן לפסח. לכן אני רואה בשעון הקיץ יתרונות רבים לא רק לכלל החברה בישראל אלא גם לציבור הדתי שבה" מסכם הרב.
השבת הארוכה יכולה להיות גיהנום לאנשים בודדים
הרב מרדכי אילעאי עופרן הוא רב, פסיכולוג, רב קבוצת יבנה, ראש המכינה הקדם צבאית "רוח השדה", וראש תוכנית "ערבים זה לזה" במכון שחרית, מציין הבט נוסף בשעון הקיץ והוא אורך השבת שמקשה לא פעם מאד על חלק מהציבור.
"שבת ארוכה טובה לאנשים משפחתיים שאינם בודדים ושהמשפחה היא מקור כוח עבורם. אנשים אלו יכולים לנוח וללמוד תורה וגם לבצע מצוות רבות בזמן הזה. אלא שיש אנשים בחברה, גם בסביבה הקרובה שלנו, שהם בודדים או שהמשפחה היא לא משהו שמהווה עבורם מקור כוח. עבור אנשים אלו צהריים ארוכים כל כך בהם הם מנותקים לחלוטין משאר העולם יכולים להיות גיהנום של ממש. הם בודדים מאוד ועבורם שעון הקיץ, שבו שומרי שבת מנותקים מהעולם, יכול להיות בעיה ודבר כואב מאוד ויש לשים לכך לב" הוא מציין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו