"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"הצורך להתמודד": מסמך חדש מנחה כיצד לקבל עברייני מין חזרה לקהילה
ארגון רבני צהר מפרסם לראשונה הנחיות עקרוניות מעשיות להתמודדות עם סוגיית שיבתם של פוגעים או פוגעות מיניים לקהילה ע"י יצירת מתווה ותהליך הדרגתי ברגישות ובזהירות
עבריין מין. צילום: GettyImages

"הצורך להתמודד": מסמך חדש מנחה כיצד לקבל עברייני מין חזרה לקהילה

ארגון רבני צהר מפרסם לראשונה הנחיות עקרוניות מעשיות להתמודדות עם סוגיית שיבתם של פוגעים או פוגעות מיניים לקהילה ע"י יצירת מתווה ותהליך הדרגתי ברגישות ובזהירות

,עודכן
0השמעה
[object Object]

ארגון רבני צהר מפרסם לראשונה הנחיות עקרוניות תקדימיות בנושא שיבתם של עברייני מין ופוגעים מיניים לקהילה. ההנחיות, שנכתבו על ידי הרב יובל שרלו ורבני מרכז "צהר לאתיקה", מציעים לראשונה מתווה מעשי להתמודדות עם אחת הסוגיות המורכבות ביותר בחיי הקהילה הדתית.

מסמך ההנחיות מכיר במציאות שבה, ברוב המקרים, אין דרך המאפשרת לקהילה להימנע מהתמודדות עם שיבת הפוגע או הפוגעת לאחר שריצו את עונשם: "הניסיון למנוע לחלוטין חזרת עבריין מין לקהילה מעלה אתגר מעשי ודילמה מוסרית" מסביר הרב שרלו בהנחיות, שמתפרסמות לקראת כנס "האומץ לדבר על זה" - כנס ראשון מסוגו של אתר כיפה ועמותת תהל – מרכז הסיוע לנשים וילדים דתיים, העוסק בפגיעות מיניות במגזר הדתי.

"דילמה מוסרית" (אילוסטרציה),צילום: gettyimages

עיקרון מרכזי בהנחיות הוא קביעת היררכייה ברורה של אחריות: ראשית, תמיכה בנפגעים ובנפגעות; שנית, מניעת פגיעות עתידיות; ורק לאחר מכן, שיבת הפוגע. המסמך מדגיש כי התהליך חייב להתנהל מתוך מודעות עמוקה למצבם הנפשי של הנפגעים ולפצעים הנפתחים מחדש.

החידוש המרכזי בהנחיות הוא המתווה המדורג לשיבת הפוגע או הפוגעת, המבוסס על הערכת מסוכנות עדכנית שלהם. המתווה מתפרס על פני שלוש שנים לפחות. בשנה הראשונה, הפוגע רשאי לדוגמה להשתתף בתפילות בהשגחה, אך חלות עליו מגבלות רבות - אין להעלותו לתורה, להיות שליח ציבור או ללמד בציבור. בשנה השנייה, יוכל לזכות בעליות לתורה, ורק בשנה השלישית יוכל לשמש כשליח ציבור בימי זיכרון אישיים.

ההנחיות מאזנות בין הצורך בשקיפות קהילתית לבין הגנה על פרטיות, ונקבע בהן כי "חובה לפרסם את המידע המצומצם ביותר הנדרש להגנת הקהילה". במקביל, ההנחיות מדגישות את חשיבות ערך התשובה במסורת היהודית ואת הצורך ביצירת מסלול חזרה מכובד לחיים ראויים.

הרב יובל שרלו,צילום: אריק סולטן

כתנאי לתהליך, ההנחיות דורשות מהפוגע הערכת מסוכנות, הכרה מלאה בעובדות, בחומרת המעשים ובאחריות האישית, התנצלות כנה בפני הנפגעים, ונכונות לפיצוי הולם. "על פי ההלכה," מציין המסמך, "עדות הפוגעים על עצמם שעשו תשובה כלפי שמיים אינה קבילה, כל עוד לא הייתה הכרה בפגיעה ובקשת סליחה מהנפגע".

רק לאחר מכן, ניתן לפתוח את מסע התיקון. "התשובה מהווה יסוד מהותי במסורת היהודית, והיא מקדימה אף את בריאת העולם - חייב להיות פתח לתשובה" מסכם הרב שרלו. "זהו גם אינטרס חברתי, שכן היעדר אפשרות לתיקון עלול להוביל להידרדרות נוספת ולפגיעה בחברה. בסופו של תהליך, ראוי להקדיש תשומת לב גם לשיקומו של הפוגע וליצירת מסלול חזרה מכובד לחיים ראויים. לא נועלים דלת בפני השבים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו