שמחת "פורים משולש": חגיגה מיוחדת של ארבעה ימים

פורים, החג השמח והצבעוני ביותר בלוח השנה העברי, יצוין השנה במתכונת מיוחדת המכונה "פורים משולש". מדובר בתופעה הלכתית נדירה המתרחשת כאשר פורים חל ביום שישי, ויוצרת רצף חגיגי של ארבעה ימים: תענית אסתר ביום חמישי, פורים עצמו ביום שישי, "שושן פורים" שמתמזג עם שבת ומשלוח מנות בירושלים שנמשך גם ביום ראשון.

המצוות העיקריות של פורים ישולבו השנה באופן מיוחד במרקם החיים הישראלי. קריאת מגילת אסתר תתקיים פעמיים - בערב חמישי ובבוקר שישי. משלוח מנות איש לרעהו - לפחות שתי מנות מזון לאדם אחד. מתנות לאביונים - לפחות שתי מתנות לשני עניים. וסעודת פורים - משתה שבו נהוג "לשתות עד שיאמר ברוך המן וארור מרדכי".

"יום התחפושות" שכבר נחגג השבוע בבתי הספר ובגני הילדים סימן את תחילת חגיגות פורים. מחר יצוין צום "תענית אסתר" מזריחת השמש ועד צאת הכוכבים, לזכר שלושת הימים שבהם צמו היהודים לקראת הגעתה של אסתר המלכה "לבקש רחמים מהמלך אחשוורוש על עמה ומולדתה".

האתגר המיוחד השנה נוגע לסעודת פורים המסורתית. הואיל ופורים חל ביום שישי, קהילות רבות בוחרות באחת משתי אפשרויות: קיום סעודת פורים מוקדמת בבוקר, או שימוש במנהג ההלכתי "פורס מפה ומקדש" - המאפשר להתחיל את הסעודה בפורים ולהמשיכה אל תוך השבת.

בירושלים ובערים המוקפות חומה "מימי יהושע בן נון", ייערכו אירועי פורים במתכונת מיוחדת. בניגוד לשנה רגילה, שבה תושבי ערים אלה קוראים את המגילה בט"ו באדר בעוד יתר היהודים קוראים בי"ד באדר, השנה כולם יקראו את המגילה ביום חמישי בערב ובשישי בבוקר. תושבי הערים המוקפות חומה יקיימו את מצוות משלוח מנות ואת הסעודה החגיגית ביום ראשון.

פורים מציין את סיפור הצלת יהודי פרס ומדי מגזירת ההשמדה של המן הרשע, כמסופר במגילת אסתר. החג נקרא "פורים" על שם ה"פור" (הגורל) שהפיל המן לקבוע את יום ההשמדה - יום שהפך בסופו של דבר ליום שמחה וניצחון.

בשבת נוהגים לומר, כמו בכל פורים, את תפילת "על הניסים" - שבה מודים על הנס שהתרחש בימי מרדכי ואסתר.