סגרו מעגל. איני ולנה | צילום: מישל דוט קום

זיכרונות מעליית הגג: איני ולנה סוגרות מעגל של גבורה

איני לדרר הסתתרה במהלך המלחמה בעליית גג בהולנד, לצידו של פרדריק שפיץ, וכך ניצלו חייהם • שנים אחרי העלייה לארץ פגשה איני את בתו, לנה נוימרק, ויחד הן מתנדבות בעמותת "אלה"

"לפני תחילת המלחמה הגיעה אלי צעירה מהקולג' ואמרה לי שהחלה מלחמה וכדאי לי להסתתר", מספרת איני לדרר, בת 101, שורדת שואה ילידת זוטפן, המרוחקת 120 ק"מ מאמסטרדם. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החלה איני את לימודי העבודה הסוציאלית בקולג' בעיר הגדולה בהולנד.

את מלחמת העולם השנייה העבירה איני במסתור בעליית גג, ממש כמו אנה פרנק, שכתבה את יומנה המפורסם. לקראת סוף המלחמה, ב־1944, הצטרף למקום המסתור בעליית הגג אדם נוסף ששמו היה פרדריק שפיץ. בין המתחבאים נרקמו יחסים מיוחדים, אך כשהסתיימה המלחמה כל אחד מהשורדים המשיך לדרכו: "אחרי המלחמה השלמתי את הלימודים והתחלתי לעבוד בסוכנות הפליטים של האו"ם בברלין", היא מספרת. "היה שם משרד של הסוכנות היהודית. באחד הימים ניגש אלי מנהל הסוכנות היהודית והציע לי לעבור ולעבוד איתם. התנאי שלי היה שאוכל לעלות לישראל מתי שארצה".

קרון רכבת בהולנד,

בסוכנות היהודית קיבלו את התנאי שהציבה איני, ולאחר תקופה קצרה בברלין החליטה בינואר 1948 לעלות לישראל. "בארץ עבדתי יותר מ־30 שנה כעובדת סוציאלית וכקצינת מבחן. לאחר הפרישה לגמלאות התחלתי להתנדב כעובדת סוציאלית במרכז 'אלה', המקדיש את פעילותו לסיוע נפשי לשורדי שואה, בעיקר עבור יוצאי הולנד".

להחזיר לקהילה

עד היום, בגיל 101, איני מקפידה להגיע ולהתנדב. באחת הפעמים הגיעה לאוזניה שמועה שאחת המתנדבות החדשות עונה לשם לנה נוימרק לבית שפיץ. כשהשתיים נפגשו, לאיני לא היה ספק - אביה של המתנדבת לנה הוא פרדריק שפיץ, שהתחבא יחד איתה בעליית הגג.

ההתנדבות של לנה הגיעה בהפתעה גמורה, ועבור השתיים מדובר בסגירת מעגל משמעותית. לדברי לנה, "אמי תמיד הזכירה לנו שאנחנו בעלי שורשים הולנדיים. על כן רציתי תמיד להחזיר ולתמוך בקהילה ההולנדית בישראל. לאחר שאמא נפטרה החלטתי להצטרף למרכז. כך פגשתי את איני, מה שהיה מאוד מרגש בעיניי. אני פוגשת אנשים שרבים מהם שורדי שואה אשר מתמודדים גם עם קשיי הזקנה, וכמובן גם עם חוויות מלחמת העולם השנייה והשואה".

שתי המתנדבות, שורדת השואה ודור שני של שורדי שואה, משלבות זרועות ופועלות יחד למענם של אחרוני שורדי השואה בישראל. "המרפא של שורדי השואה הוא עשייה וציונות, לא ליפול לחוסר אונים. אבא שלי היה אופטימי למרות כל מה שעבר, וזכה להתאחד עם אהבת נעוריו, אמא שלי. הוא הגיע לישראל ובנה פה את ביתו, הקים משפחה והביא לעולם שתי בנות", מספרת לנה. 

מרכז "אלה" הוקם כדי להעניק תמיכה נפשית לשורדי שואה יוצאי הולנד, והיה חלוץ בישראל במתן עזרה נפשית וחברתית לשורדי שואה. במהלך השנים התרחבו תחומי פעילותו, ובעשורים האחרונים סייע המרכז לאלפי אנשים שחוו אובדן, שכול, טראומה ומשברי חיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...