סקר: רוב היהודים בישראל נמנעים מאכילת חמץ - אבל לא מעוניינים שיחפשו להם בתיק

יותר משני שלישים מהישראלים לא מעוניינים לבצע חיפוש אחר חמץ בתיקים של מי שנכנס לבתי חולים - כך עולה מסקר שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה.

חוק החמץ החדש שעבר אתמול נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, והוא קובע כי מנהל בית חולים יוכל לקבוע אם לאפשר הכנסת חמץ במהלך החג, וכן יוכל להציב שלט בכניסה לבית החולים.

הסקר קובע באופן חד־משמעי כי גם כיום רוב היהודים בישראל, כ־71%, נמנעים מאכילת חמץ. במקרה של הדתיים, החרדים והמסורתיים האדוקים מדובר ב־100%, ואילו במסורתיים הלא־דתיים יש רוב של 92% לאי־אכילת חמץ. בקרב החילונים, לעומת זאת, 62% אוכלים חמץ בפסח והיתר נמנעים מכך.

לצד אישור החוק, יש שאלה מהי היעילות שלו בפועל. כבר שנים רבות קיים חוק חמץ בישראל, שאוסר הצגת חמץ בפומבי ושמאפשר למנות פקחי חמץ לצורך אכיפתו, אך בפועל האכיפה כמעט לא קיימת.

אילה גולדברג וד"ר אריאל פינקלשטיין מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ערכו מחקר על האכיפה, וגילו שהתחושה שמדובר בחוק שרק גורם לתרעומת ולא מעבר - מעוגנת במציאות. במחקר עולה כי כיום מכהנים פקחי חמץ ב־15 רשויות מקומיות בלבד, שבסמכותם להשית קנסות על העוברים על החוק, אך בפועל כמעט לא ניתנים קנסות שכאלו. מאז שנחקק החוק ב־1986, הוגשו רק בשני מקרים כתבי אישום על הפרת החוק - נגד ארבעה עסקים שמכרו חמץ בירושלים ב־2007, ונגד עסק שמכר חמץ בקריית מוצקין ב־2016. בכל המקרים הנאשמים זוכו. "גם ברשויות שבהן ממונים פקחים, החוק לא נאכף וכמעט לא מוטלים קנסות בגין עבירה על איסור הצגת החמץ", כותבים החוקרים.