"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סקר: רוב היהודים בישראל נמנעים מאכילת חמץ - אבל לא מעוניינים שיחפשו להם בתיק
חוק החמץ החדש שעבר קובע כי מנהל בית חולים יוכל לקבוע אם לאפשר הכנסת חמץ במהלך החג • ע"פ הסקר, 100% מהחרדים והמסורתיים האדוקים אינם אוכלים חמץ בחג • לצד אישור החוק, יש שאלה מהי היעילות שלו בפועל
76 אחוזים מהישראלים לא מעוניינים לבצע חיפוש אחר חמץ בתיקים (אילוסטרציה) | צילום: איתיאל ציון

סקר: רוב היהודים בישראל נמנעים מאכילת חמץ - אבל לא מעוניינים שיחפשו להם בתיק

חוק החמץ החדש שעבר קובע כי מנהל בית חולים יוכל לקבוע אם לאפשר הכנסת חמץ במהלך החג • ע"פ הסקר, 100% מהחרדים והמסורתיים האדוקים אינם אוכלים חמץ בחג • לצד אישור החוק, יש שאלה מהי היעילות שלו בפועל

חנן גרינווד
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

יותר משני שלישים מהישראלים לא מעוניינים לבצע חיפוש אחר חמץ בתיקים של מי שנכנס לבתי חולים - כך עולה מסקר שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה.

חוק החמץ החדש שעבר אתמול נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, והוא קובע כי מנהל בית חולים יוכל לקבוע אם לאפשר הכנסת חמץ במהלך החג, וכן יוכל להציב שלט בכניסה לבית החולים.

הסקר קובע באופן חד־משמעי כי גם כיום רוב היהודים בישראל, כ־71%, נמנעים מאכילת חמץ. במקרה של הדתיים, החרדים והמסורתיים האדוקים מדובר ב־100%, ואילו במסורתיים הלא־דתיים יש רוב של 92% לאי־אכילת חמץ. בקרב החילונים, לעומת זאת, 62% אוכלים חמץ בפסח והיתר נמנעים מכך.

לצד אישור החוק, יש שאלה מהי היעילות שלו בפועל. כבר שנים רבות קיים חוק חמץ בישראל, שאוסר הצגת חמץ בפומבי ושמאפשר למנות פקחי חמץ לצורך אכיפתו, אך בפועל האכיפה כמעט לא קיימת.

אילה גולדברג וד"ר אריאל פינקלשטיין מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ערכו מחקר על האכיפה, וגילו שהתחושה שמדובר בחוק שרק גורם לתרעומת ולא מעבר - מעוגנת במציאות. במחקר עולה כי כיום מכהנים פקחי חמץ ב־15 רשויות מקומיות בלבד, שבסמכותם להשית קנסות על העוברים על החוק, אך בפועל כמעט לא ניתנים קנסות שכאלו. מאז שנחקק החוק ב־1986, הוגשו רק בשני מקרים כתבי אישום על הפרת החוק - נגד ארבעה עסקים שמכרו חמץ בירושלים ב־2007, ונגד עסק שמכר חמץ בקריית מוצקין ב־2016. בכל המקרים הנאשמים זוכו. "גם ברשויות שבהן ממונים פקחים, החוק לא נאכף וכמעט לא מוטלים קנסות בגין עבירה על איסור הצגת החמץ", כותבים החוקרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...