פסיקה הלכתית: אין להמשיך לחפש את הוריה הגנטיים של התינוקת במחלוקת

בפסיקה הלכתית שפרסם מכון פועה קבעו הרבנים כי במקרה שבו האישה כבר ילדה ולא ידועים ההורים הגנטיים יש לאפשר ליולדת לגדל את התינוקת • "כיוון שיש אישה שנשאה ברחמה את הילדה ומעוניינת לגדל אותו, יש לתת לה לגדל את התינוקת ולא לחקור כרגע מיהם ההורים הגנטיים"

על הילדה להישאר בידי היולדת, אילוסטרציה, צילום: GettyImages

מכון פועה, שעוסק בסוגיות של ילודה במגזר הדתי והחרדי, קובע כי מבחינה הלכתית, אין מקום להמשיך את הבירור בנוגע לזהות הוריה הגנטיים של התינוקת. בפסיקה הלכתית שפרסם היום (רביעי) קבעו הרבנים כי במקרה שבו האישה כבר ילדה ולא ידועים ההורים הגנטיים, נראה שעקרונות הצדק והיושר של המשפט העברי מורים שלא להמשיך בתקופה הקרובה בהליך הבירור של ההורים הגנטיים, ולתת לאם היולדת ולבעלה לגדל את הילדה".

לפני מספר שבועות פסקו במכון פועה כי מכיוון שישנה הנחה שזהות ההורים הגנטיים ידועה, ושיש מחלוקת בהלכה מי נחשבת לאימא – האישה בהיריון או האם הגנטית, יש ללכת אחרי הגורם הוודאי היחיד בעניין – זהות האב, ולכן יש לתת להורים הגנטיים את הילד. אלא שההתפתחות האחרונה, לפיה זהות ההורים הגנטיים טרם התבררה, השאלה הינה אם יש חובה לחפש את ההורים הגנטיים כדי לתת להם את הילדה או לא.

"עקרונות הצדק הן להשאיר את הילדה בידי היולדת, צילום: Getty Images

"מבחינת דיני עריות, נראה פשוט שחובה עלינו לדעת מיהם ההורים הגנטיים (ולכל הפחות מיהו האב הגנטי), זאת כדי למנוע בעתיד חשש של נישואי קרובים (אח יישא את אחותו מאביו, כיוון שאינו יודע מיהו אביו ואינו יודע ממילא מיהן בנותיו)", פתחו וציינו, אך הוסיפו כי לא מדובר בסוגייה זו, אלא בשאלה המשפטית - למי הזכות לגדל את הילד.

"במצב כזה נראה לנו, שכיוון שיש אישה שבוודאות נשאה ברחמה את הילדה, והיא גם מעוניינת  ולגדל אותה, יש לתת לה לגדל את הילד ולא לחקור כרגע מיהם ההורים הגנטיים. זאת מכיוון שמול הוודאות הזו יש לנו ספק מיהם ההורים הגנטיים, וגם לא ברור שתהיה לנו אפשרות לברר את הספק הזה (שכן לצורך בירור הספק עלינו לבדוק גנטית את כל ההורים האפשריים, ומי ערב לנו שכולם יהיו מעוניינים בבדיקה הזו כדי לדעת שהתינוקת שלהם מבחינה גנטית, ואז להתחיל לנהל מערכה משפטית ארוכה על גידולו, ושמא הם בכלל לא מעוניינים לגדל ילד שנולד באופן כזה), ולכן כפי שאמרנו קודם לכן: "אין ספק מוציא מידי ודאי", אלא שכאן הספק והוודאי מתהפכים, וממילא עדיף לא לעשות שום דבר נוסף ולתת ליולדת לגדל את הילד על פי הפוסקים שהיא אכן אמו".

"יש לנו ספק מיהם ההורים הגנטיים" הפריה חוץ גופית אילוסטרציה, צילום: GettyImages

"יתירה מכך, אחת הראיות החזקות שהעלינו בעבר לדעה שהיולדת היא האמא היא "עקרון הפשטות" שקיים בתור עיקרון מנחה בהלכה היהודית, עיקרון שקיים גם כאן – אם היולדת היא האמא, פשוט וקל לנו מאוד לתת מי היא. לעומת זאת, אם נכריע כי האם הגנטית היא האמא, עלינו לבצע בדיקות גנטיות ולערוך חיפוש שאינו פשוט כדי למצוא אותה. לכן עלינו להכריע כצד הפשוט ולתת את התינוק ליולדת, שכן גם אם זו אינה ראיה מכרעת, בנסיבות שלפנינו היא תורמת להשארת המצב הקיים על כנו", הוסיפו הרבנים.

"במקרה שבו האישה כבר ממש ילדה ולא ידועים ההורים הגנטיים, נראה שעקרונות הצדק והיושר של המשפט העברי מורים שלא להמשיך בתקופה הקרובה בהליך הבירור של ההורים הגנטיים, ולתת לאם היולדת ולבעלה לגדל את הילד", סיכמו הרבנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר