"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מטבעות עתיקים עם מסר של חירות נתגלו בי-ם

לקראת חג החירות • מטבעות מתקופת בית שני, בשנה האחרונה לפני חורבן הבית, עם הכתובים "לחירות ציון" ו"לגאלת ציון" נתגלו בשטח גן לאומי סביב חומות עיר הבירה העתיקה, סמוך להר הבית

,עודכן
המטבעות שנמצאו במערה באתר החפירות העופל בירושלים // צילום: ד"ר איילת מזר

במהלך חפירות ארכיאולוגיות באתר העפל שמנוהלות על ידיד"ר אילת מזרמהמכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, נמצאו עשרותמטבעותברונזהמתקופת המרד הגדול. התושבים היהודים הותירו אחריהם את מטבעות הברונזה במערה גדולה (7*14 מטרים) הממוקמת מדרום לכותל הדרומי של הר הבית בימים הנוראים של סוף תקופת בית שני. במערה נמצאו גם שברי כלי חרס רבים, בעיקר קנקנים וסירי בישול.

ניתן להבחין בהבדל מהותי בין מטבעות הברונזה שהוטבעו בשנים הראשונות והאחרונות של המרד היהודי נגד האימפריה הרומית (בין השנים 70-66 לספירה). בתחילה, כאשר למורדים הייתה תקווה ואמונה בהצלחתם, הכיתוב שהופיע על המטבעות, בכתב העברי הקדום, היה "לחירות ציון", לעומת זאת בשנת המרד הרביעית וטרם החורבן (המכונה בידי החוקרים "שנת ארבע"), ניתן להבחין בייאושם של המורדים שהשתקף בכך ששינו את הכיתוב על המטבעות והטביעו עליהם את הכתובת "לגאלת ציון".

ד"ר אילת מזרהוסיפה: "גילוי של עשרות מטבעות במרכז ירושלים הקדומה, הנושאים את הכיתוב "לחרות/לגאלת ציון", הוא בעל חשיבות מיוחדת בתקופה זו, כאשר המדינה היהודית מתכוננת לחגוג את פסח 2000 שנים מאוחר יותר, חג המסמל יותר מכל את חירותו של עם ישראל".

המטבעות מעוטרים בסמלים יהודיים כגון ארבעת המינים (לולב, הדס, אתרוג וערבה) עץ דקל שסימל את יהודה וגביע שימש בבית המקדש. דגם מטבע "שנת ארבע", בצרוף הכתובת "לגאלת ציון", הוא זה המצוי כיום על מטבעות ה-10 ₪ של מדינת ישראל.

המטבעות נשמרו היטב, קרוב לוודאי משום שהם שימשו לזמן קצר בלבד. תופעה יוצאת דופן נוספת היא שמערה גדולה שכזו, שהייתה גלויה בחלקה, נותרה מיותמת לאחר חורבן בית שני ובמשך אלפי שנים לא נעשה בה שום שימוש.

כמות דומה של מטבעות "שנת ארבע" נמצאה במבנה קשת רובינסון הסמוכה לכותל המערבי של הר הבית, על ידי פרופ' בנימין מזר, סבה של ד"ר אילת מזר, שהוביל את חפירות הר הבית מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בין השנים 1978-1968.

השרידים המתוארכים לזמן המרד במערת העפל נמצאו בדיוק מעל שכבה מהתקופה החשמונאית, הממוקמת בבסיס המערה. עיבוד מפורט של הממצאים מהמערה יפורסם בכרך השלישי של הדו"חות הסופיים של חפירות העפל; הכרך השני מתפרסם השבוע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר