"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"חדשות נהדרות": התקווה של חולי הלב שממתינים להשתלה

הבשורה על הדפסת לב מלאכותי הפיחה אופטימיות ביורם מנחם, שמחכה להשתלה • "בדקתי שזו לא מתיחה של 1 באפריל" • אולם יש גם מי שמצנן את ההתלהבות

,עודכן
לב שהודפס במדפסת תלת ממד // צילום: יהושע יוסף // לב שהודפס במדפסת תלת ממד // צילום: יהושע יוסף

"נכנסתי לקרוא והתלהבתי":לאחרשחוקרים במעבדתו של פרופ' טל דביר באוניברסיטת תל אביב הצליחו, לראשונה בעולם, להדפיס לב חי במדפסת תלת-ממד מרקמות שנלקחו מחולה, יורם מנחם, שעבר השתלת לב מלאכותי, מלא אופטימיות.

צילום: גיל קרמר

"החדשות לגבי הלב המודפס הן חדשות נהדרות", סיפר ל"ישראל היום". "חבר שלח לי את הידיעה ואחרי שבדקתי שזה לא מתיחה של 1 באפריל נכנסתי לקרוא והתלהבתי. זה דבר מדהים אך צריך לקחת דברים בפרופורציות. לוקח לדברים זמן כדי להפוך לטיפול קונבנציונלי. זה תחום מרתק וזה יכול לעזור בהתמודדות עם מחלות קשות. זה לא פותר בעיה של מי שמחר בבוקר צריך השתלה. זה דבר מדהים וישראל בחזית הטכנולוגיה, אך אחרי שהערפל מתפוגג מבינים שיקח זמן שזה יבשיל. זה יהיה פתרון לחולים הבאים זה הישג מדהים".

ליבו של מנחם, בן 48 מחר, קרס והגיע למצב של אי ספיקה סופנית בעקבות דלקת ריאות קשה ומחלת רקע שמהן סבל. להשתלת לב מלאכותי הגיע כמוצא אחרון ומאז, כבר שנתיים שהוא ממתין לתרומת לב מנפטר.

מנחם סיפר ששבוע לאחר השתלת הלב כבר עלה קומה במדרגות. דבר שלא היה אפשרי לפני כן, וחודש אחרי כבר צעד ארבעה קילומטרים. אך הלב המלאכותי המשמש כ'גשר' עד להשתלת לב מתורם, הוא רק פתרון זמני.

"הדרך הכי טובה לחכות להשתלת לב היא לא לחכות. אז אני חי למרות ההמתנה והציפייה. חשוב להסביר ששימוש בלב המלאכותי הוא לא נטול השלכות. זה להסתובב עם תיק של 2.5 ק"ג על הגב ואתה מחובר לזה", הוסיף.

פרופ' דביר אמר בין היתר: "יש עדיין אתגרים לבנות מלכתחילה לב בגודל מלא. עכשיו בנינו לב אנושי בגודל המתאים לארנבת, והוא יגודל במעבדה עד שיגיע לגודל המלא". לדבריו, המחקר פותח פתח לרפואה עתידית שבה לא יהיה עוד צורך בהמתנה להשתלות ובתרופות המונעות דחייה של איברים.

לב ארנבת מודפס // צילום: יהושע יוסף

צילום: יהושע יוסף

במקום זאת יודפסו האיברים הדרושים בהתאמה אישית מלאה לכל חולה. החוקרים מקווים כי בעוד כעשר שנים יציבו בבתי חולים מדפסות של רקמות, כדי להחליף אברים. לדברי פרופ' דביר, כדי ליצור לב שלם צריך מיליארדי תאים, כשבמחקר עד עתה השתמשו במיליוני תאים, שאין בהם מספיק חומר גלם ללב שלם. הלב שהודפס מכיל תאי לב מתכווצים, אבל עדיין אין סנכרון של ההתכווצויות, ולוקח כמה ימים כדי להגיע לסנכרון כזה.

פרופ' ג'יי לביא, מנהל היחידה להשלות לב במרכז הרפואי שיבא, קצת צינן את ההתלהבות: "היו אליי המון פניות מחולים מועמדים מהשתלה מאז הפרסום, שכולם מאד מתעניינים ומתלהבים. כמשתיל לב הייתי מאד מאוד שמח אם הטכנולוגיה הזו הייתה בשלה ועומדת לרשותי כדי שלא אצטרך לבלות כל הלילה בניתוח השתלת לב, כפי שעשיתי רק הלילה, ואוכל בצורה יזומה ומתוכננת להתחיל בניתוח שמתחיל בהדפסת לב ומסתיים בהשתלתו.

"אך בניגוד לתחזית האופטימית של פרופ' דביר אני חושב שהטכנולוגיה הזו תבשיל לכלל יישום קליני עוד הרבה יותר מאוחר מאשר עשר השנים שהוא חזה. זו פריצת דרך מדהימה ואני מברך אותו ואת צוות החוקרים אך הדרך עוד ארוכה ואנחנו למודי אכזבות מניסיונות דומים כאלה ואחרים שהעלו תקוות גדולות והסתיימו במפח נפש. חשוב לא לרפות את ידי הציבור ולהזכיר שכרגע מה שיציל חיי אדם זו רק תרומת איברים. אם נחשוב שיש לנו מדפסת ביתית זה מה שיציל חיי אדם - אז חולים ישלמו בחייהם. בין ייצור של איבר תלת מימדי לייצור איבר שפועל, וגך גם אומרים החוקרים עצמם, יש עוד זמן רב וזהו רק השלב הראשון וזה גם הם אומרים".

נכון לינואר 2019 בישראל ישנם 85 איש שממתינים להשתלת לב וב-2018 נפטרו 14 מהחולים, במהלך ההמתנה להשתלה. ב-2018 בוצעו 26 השתלות לב.

ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות, אמרה: "אין ספק שמדובר בהתפתחות טכנולוגית חשובה ומבורכת. חשוב לזכור כי עד שהטכנולוגיה תכנס לשגרה הטיפולית, לאחר שתיבדק ותוכח יעילותה, חייהם של אלפי הממתינים להשתלת איברים תלויים בהסכמה של משפחות לתרום איברים ולהציל חיים. חשוב לחתום על כרטיס אדי (כרטיס לתרומת איברים – מ.י.ב.א)".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר