מחיר הסגרים: עלייה בשיעורי העישון, ההשמנה ומחלות פסיכיאטריות

מחקר ענק שנערך בשירותי בריאות כללית, ביקש לבחון את ההבדלים בשיעורי מחלות כרוניות שונות בין השנים 2019 ל־2020, שבאחרונה היו שלושה גלי תחלואה בקורונה ושלושה סגרים במהלכה.

החוקרים השוו כמה פרמטרים: עישון, מדד מסת גוף (BMI), לחץ דם, רמת גלוקוז בדם, שומנים בדם ורכישת תרופות למחלות ובעיות נפשיות.

כמו כן, החוקרים ניסו לאתר את קבוצות הסיכון שלהן יש סיכוי גבוה יותר לסבול מבעיות רפואיות - ישירות ועקיפות - כתוצאה מהסגרים.

תקופת הסגרים בשנת 2020 היתה מלווה בהשבתה של הפעילות הרפואית הרגילה, וגם של הטיפולים האלקטיביים (שאינם דחופים). היה חשש מהגעה לביקורים רפואיים במרפאות ובבתי החולים, גם במצבי חירום.

במחקר נבדקו 771,636 תיקים רפואיים של תושבי המרכז ואזור ירושלים. על פי הממצאים, בתקופת הסגרים של מגיפת הקורונה, שיעור המטופלים עם השמנת יתר עלה מ־23% ל־31%; שיעור המעשנים עלה מ־20% ל־27%; שיעור מתן האבחנות החדשות לסוכרת עלה ב־22%; שיעור הסובלים מלחץ דם גבוה עלה ב־28%; שיעור הסובלים ממחלות לב וכלי דם עלה ב־14%; ושיעור הסובלים ממחלות פסיכיאטריות עלה ב־60%. ממצאים חריגים אלו מוסברים בכך שאנשים יצאו פחות מהבתים, נחשפו פחות לגורמים מעוררים וסבלו פחות מהתקפי אסתמה.

המחקר יוצג בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, שיתקיים בסוף החודש. הוא נערך על ידי ד"ר גלית שפר וד"ר שגיא צחורי, מרשות המחקר של בית החולים קפלן ומכון כללית למחקר, יחד עם ד"ר שרית אבישי־אלינר, המנהלת לשעבר של בית החולים קפלן .

"למגיפת הקורונה היו השלכות עקיפות שהובילו להחמרה במצב הבריאותי, הקליני והנפשי, במיוחד בקרב מטופלים שסבלו לפני הקורונה מיתר לחץ דם וממחלות נשימה", מסבירה ד"ר גלית שפר. "מניעת הידרדרות במצב הבריאותי והנפשי של מטופלים בעת מגיפה צריכה להתמקד במטופלים הסובלים מגורמי סיכון אלו".