עובד בבית חולים | צילום: אורן בן חקון, ארכיון

סקר: כשליש מהעובדים במערכת הבריאות - שחוקים ברמה גבוהה

נתונים מדאיגים של משרד הבריאות • עובדים שהיו במחלקות קורונה דיווחו על רמות שחיקה גבוהות במיוחד, כמו גם על תסמיני דיכאון, רצון לעזוב את המקצוע ופגיעה בתפקוד

הרופאים המתמחים במערכת הבריאות חווים יותר שחיקה לעומת שנים קודמות, כך עלה מסקר של משרד הבריאות שפורסם אתמול (ראשון)  ומסכם את נתוני שנת 2021.

ממוצע מדד השחיקה עומד על 3.4 (בסולם של 1 עד 7). ציון זהה לסקר הקודם שנערך ב־2018. זאת כאשר ציון של 4 ומעלה משמעו שחיקה גבוהה.

בסקר הנוכחי 34% מהעובדים הוגדרו כבעלי שחיקה גבוהה (בהשוואה ל־32% ב־2018). רמת השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב סקטור הרפואה, ובפרט בקרב רופאים מתמחים וסטאז'רים (ציון 4.39 ו־4.16 בהתאמה).

שחיקתם של הסטאז'רים אף עלתה באופן מובהק בהשוואה לשנת 2018. רמות גבוהות של שחיקה נמצאו גם בקרב טכנאי רנטגן, רוקחים, אחיות מוסמכות ואחיות אקדמאיות.

נוסף על כך, בסקר 2021, התבקשו עובדי בתי החולים לציין אם עבדו במחלקות קורונה. עובדי בתי החולים ומוסדות סיעודיים, שעבדו במחלקות הקורונה, דיווחו על רמות שחיקה גבוהות יותר לעומת מי שלא עבד במחלקות קורונה (44% ברמת שחיקה 4 ומעלה לעומת 34%).

חלק מהעובדים גם דיווחו על יותר תסמינים של דיכאון (26% לעומת 20%), על רצון לעזוב את המקצוע (17% לעומת 14%), על פגיעה בתפקוד (18% לעומת 14%) ועל חשיפה לתאונות ולמצבי סיכון לאחר שעות העבודה (23% לעומת 12%).

אשתקד הוזמנו לענות על השאלון 159,740 עובדי מערכת הבריאות הציבורית בבתי החולים, בשירותי הקהילה של קופות החולים במוסדות סיעודיים וביחידות משרד הבריאות. מתוכם השיבו 33,939 עובדים, המהווים 21% מכלל העובדים. החודש יפיץ משרד הבריאות כ־70 דו"חות ארגוניים לארגוני הבריאות שהשתתפו בסקר. כמו כן, המשרד יתמוך בעובדים הסובלים משחיקה. המהלכים המתוכננים ליישום השנה נאמדים בכ־95 מיליון שקלים וכוללים, בין היתר, הקצאת שוברים לעובדים שטיפלו בחולי קורונה או עבדו במניעת התפשטות המגיפה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...