"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הישג ישראלי: אנטיביוטיקה מותאמת אישית לחולה
חוקרים ישראלים פיתחו את הטכנולוגיה החדשנית בעזרת בינה מלאכותית • הפיתוח צפוי לעכב את התפתחותם של חיידקים שגילו עמידות
צילום: GettyImages

הישג ישראלי: אנטיביוטיקה מותאמת אישית לחולה

חוקרים ישראלים פיתחו את הטכנולוגיה החדשנית בעזרת בינה מלאכותית • הפיתוח צפוי לעכב את התפתחותם של חיידקים שגילו עמידות

מיטל יסעור בית-אור
, עודכן

חוקרים בטכניון ובמכבי שירותי בריאות פיתחו טכנולוגיה חדשה, שתאפשר התאמה אישית של אנטיביוטיקה למטופל ותפחית בכ־40 אחוזים את הסיכון לבחירת אנטיביוטיקה שאינה מתאימה. הטכנולוגיה, המבוססת על בינה מלאכותית, צפויה לייעל את הטיפול ולעכב את התפתחותם של חיידקים עמידים.

אחד האתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות הוא ההתמודדות עם חיידקים המגלים עמידות לאנטיביוטיקה. ההערכה היא שכ־3,000 עד 5,000 ישראלים נפטרים בכל שנה בבתי החולים לאחר שנדבקו בחיידקים עמידים. אחד הצעדים המונעים התפתחות של חיידקים עמידים הוא הפחתת השימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך והתאמה טובה יותר של סוג האנטיביוטיקה לזיהום.

טכנולוגיה חדשנית שפיתחו חוקרים בטכניון ובמכבי שירותי בריאות, צפויה לייעל טיפולים אנטיביוטיים ולעכב את התפתחותם של החיידקים העמידים. אחד הגורמים המאיצים את התפתחותה של עמידות לאנטיביוטיקה הוא השימוש הנרחב באנטיביוטיקות רחבות טווח - תרופות שנועדו לפגוע בספקטרום רחב של חיידקים.

לפיכך, כדי לצמצם את המגמה המסוכנת הזאת עלינו להשתמש בתרופות אנטיביוטיות ממוקדות, המכוונות באופן ספציפי לחיידקים היוצרים את הזיהום במטופל המסוים.

פרופ' רועי קישוני מהטכניון, מהמומחים המובילים בתחום העמידות האנטיביוטית, פיתח שיטות למיפוי גנטי של עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. השיטות האלה מאפשרות חיזוי של עמידותו של חיידק נתון לאנטיביוטיקות שונות בהווה, ויתר על כן - ניבוי של רמת העמידות שהחיידק עלול לפתח בעתיד.

במחקר המשותף של הטכניון עם חוקרי מכון המחקר של מכבי (קס"ם) פותחה מערכת המסייעת לרופא לבחור את האנטיביוטיקה האופטימלית לטיפול בזיהומים בדרכי השתן.

לדברי ד"ר עידן ילין, "שקלול נתונים דמוגרפיים, ובהם גיל, מגדר, הריונות או מגורים בבית אבות, יחד עם רמות עמידות שנמדדו בתרביות שתן קודמות של המטופל והיסטוריה של רכישות תרופות אנטיביוטיות, מאפשרים לנו לנבא באופן ממוחשב את רמת העמידות של החיידקים מחוללי הזיהום".

לדברי פרופ' ורדה שלו, מנהלת מכון המחקר של מכבי: "שיתוף הפעולה בין מכבי לטכניון, ממכוני המחקר החדשניים בעולם, והשילוב של הבנה מעמיקה ברפואה, נתוני עתק ושיטות מחקר חדשניות אפשרו פריצת דרך של ממש בתחום העמידות לאנטיביוטיקה. אנו מצפים להמשך שיתוף פעולה פורה עם הטכניון ופרופ' רועי קישוני".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...