רופא תרם כליה לאימו: "הבן שלי הציל את חיי"

הכל נשאר במשפחה:עיישה אבו־עראר (70) תושבת הפזורה הבדואית בנגב, שסבלה מאי־ספיקת כליות כרונית על רקע מחלת הסוכרת, קיבלה לאחרונה כליה מבנה, ד"ר כאמל אבו־עראר.

הבן הוא רופא במחוז דרום של קופת חולים כללית.

הכליה הוצאה מגופו בניתוח בשיטה של כירורגיה זעירה ופולשנית שמאפשרת החלמה מהירה וקלה יותר, בהשוואה לניתוח בגישה פתוחה.

בתום שתי הפרוצדורות, כאמל ואמו אושפזו במחלקה לכירורגיה א'. שניהם שוחררו זמן קצר לאחר הניתוח והם התאוששו במהירות.

בתהליך התרומה וההשתלה נטלו חלק צוותים רבים בבית החולים סורוקה: הכירורגים המשתילים, נפרולוגים, אורולוגים, צוות המרדימים וההתאוששות, אחיות חדר הניתוח והמחלקות וכן עובדים סוציאליים.

כאמל סיפר אתמול בהתרגשות, כי "מהרגע הראשון היה ברור שנתרום כליה לאמי. שני אחיי ואנוכי נמצאנו מתאימים, והגענו להחלטה משותפת שאני ממשיך בתהליך ותורם לאמי את הכליה. כרופא וכאדם הרגשתי בטוח לבצע את הפרוצדורה".

האם עיישה הודתה לו: "הבן שלי הציל את חיי. אמא שנותת לבנה זה ברור, בן שנותן לאמא זה כבר אחרת".

פרופ' יוסף חביב, מנהל המחלקה הנפרולוגית בסורוקה, הסביר את חשיבות תרומת הכליה לאנשים הסובלים מאי ספיקת כליות קבועה.

"אי ספיקת כליות", אמר חביב, "היא מחלה נפוצה הנגרמת בעיקר על רקע סוכרת, יתר לחץ דם, בעיות אורולוגיות, מחלות לב וכלי דם ומחלות דלקתיות של הכליה".

לדברי חביב, בישראל אחד מכל 1,000 בני אדם נזקק לדיאליזה, ואחד מכל 2,000 עבר השתלת כליה. "לכן יש חשיבות רבה לעודד תרומת איברים והשתלות כליה", סיכם חביב.