"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדוע הוסתר סקר שביעות רצון על משרד הבריאות?

משרד הבריאות מסתיר ממצאי סקר שהוא ערך • הסיבה: מהסקר עולה תמונה לא מחמיאה של חוסר שביעות רצון משירותיו • המשרד: "הסקר הוא כלי פנימי בלבד"

,עודכן
צילום: אורן בן חקון // צילום: אורן בן חקון

אין שקיפות במידע:בעידן שבו הטיפול והשירות בבתי החולים ובקופות החולים נמדדים, והתוצאות מתפרסמות -משרד הבריאותמסתיר ממצאים של סקר שהוא עצמו ערך, המעלים תמונה לא מחמיאה של חוסר שביעות רצון של הציבור משירותי המשרד.

צילום: Newsenders

הסקר מראה שביעות רצון בינונית עד נמוכה, והוא נערך בקרב כ־1,100 פונים ליחידות השונות של המשרד (רוקחות, פניות הציבור, פסיכולוגים ועוד).

מטרידה במיוחד העובדה שהציון הנמוך ביותר ניתן על ידי מי שפנו למחלקה לתלונות הציבור במשרד. העובדים במקצועות הבריאות (רופאים, רוקחים, פסיכולוגים) נתנו ציונים גבוהים יותר לשירות שקיבלו, אך שביעות הרצון של "אוכלוסיות מיוחדות" נמוכה מאוד: רק 43 אחוזים מרוצים או מרוצים מאוד מהשירות ומתלוננים בעיקר על "סגירת מעגל הטיפול והשירות מעובדי המשרד".

נתוני הפונים לאגף האחראי לאישור ציוד רפואי (אמ"ר) גילו שביעות רצון רבה - 95 אחוזים מרוצים או מרוצים מאוד. לעומת זאת, שביעות הרצון מאגף הרוקחות נמצאת במגמת ירידה, ורק 46 אחוזים מהפונים היו מרוצים מהשירות שקיבלו.

כך עולה מנתונים חלקיים מהסקר שהגיעו לידי "ישראל היום". בדוברות משרד הבריאות סירבו למסור את הנתונים. בקשת "ישראל היום", בסיוע התנועה לחופש המידע, לקבל את הנתונים, נענתה בסירוב בנימוק שהסקר הוא "כלי פנימי לשיפור עבור יחידות המשרד בלבד", וכי מדובר ב"מדיניות שנמצאת בשלבי עיצוב". התשובה תמוהה במיוחד, משום שמדובר בסקר שנערך כבר כמה שנים, והסקר הבא (לשנת 2019) כבר יצא לדרך.

מידע ציבורי

"סקרים שמקיים משרד ממשלתי, ובוודאי כאלה הקשורים בשביעות הרצון של הציבור על שירותים שאותם הוא מקבל, הם מידע ציבורי לכל דבר ועניין, וסקרים רגישים יותר פורסמו במלואם בעבר. טוב יעשה משרד הבריאות אם יאמץ לעצמו מדיניות של פרסום יזום וינגיש לציבור את המידע המלא", אומרת רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע.

"הטיעון כאילו מדובר במדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב או במידע פנימי הוא בוודאי מופרך, שכן הסקר בא לבדוק את שביעות רצון הציבור, וממצאיו הם כלי נוסף בארגז הכלים לשיפור השירות אצל מקבלי ההחלטות במשרד. זו התנהלות מתחמקת מצד משרד הבריאות".

ד"ר עדי ניב־יגודה, עורך דין מומחה למשפט רפואי ולמדיניות בריאות, אמר: "המידע שנאסף ומוחזק בידי משרדי הממשלה השונים הוא משאב ציבורי. הפחד לחשוף את המידע הוא שמעורר שאלות ותהיות רבות. חשיבות פרסום המידע לציבור מבוססת הן על ההכרה בשקיפות כערך עליון בתחום הבריאות, והן בהיותה כלי לשיפור איכות השירות. בניגוד לנטען בתגובת משרד הבריאות, לסקרי שביעות רצון של הציבור מיחידות משרד הבריאות יש נגיעה ישירה וחשיבות ציבורית רבה. ראוי שמשרד הבריאות, אשר נוהג לפרסם סקרי שביעות רצון תקופתיים על בתי החולים ועל קופות החולים, יהיה שקוף גם ביחס לשביעות הרצון של הציבור משירותים שלו עצמו. אי נוחות שעשויה להיווצר מעצם פרסום הנתונים אינה יכול להיות סיבה ראויה או מוצדקת להסתרת מידע מהציבור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר