"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אובחנו שני חולים עם שפעת החזירים

במשרד הבריאות הודיעו כי חיסוני השפעת הגיעו, והם מכסים גם את שפעת החזירים • רופאים מזהירים: "החלה 'הספירה לאחור' עד להתפרצות - רוצו להתחסן"

,עודכן
צילום אילוסטרציה: GettyImages

השפעת כבר בישראל: משרד הבריאות עדכן כי שני חולים בני 55 ו-36אובחנו עם שפעת. בשניהם זוהה זןH1N1-pandemic(״שפעת החזירים״) הכלול בתרכיב נגד שפעת שנמצא בשימוש העונה. במשרד קוראים לציבורלהתחיל להתחסןהחל ממחר (שני) בכל קופות החולים, על פי ההנחיות.

למעשה, מרגע אבחון זן הנגיף (שפעת החזירים) בארץ, החלה "הספירה לאחור" עד להתפרצות השפעת. מומחים ממליצים להקדים ולהתחסן מכיוון שהחיסון אינו מיידי: רק כשבועיים-שלושה לאחר החיסון מתפתחים הנוגדנים לשפעת.

למרות העיכוב בהגעת חיסוני השפעת לישראל, כל קופות החולים: כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית החלו כבר הבוקר (ראשון) לחסן נגד שפעת, לאחר שבשוע שעבר הגיע אליהם משלוח ראשון של כמה עשרות חיסונים. במכבי החלו לזמן רק אוכלוסיות בסיכון גבוה להתחסן (חולים במחלות כרוניות, אוכלוסיה מבוגרת, נשים הרות ועוד) משום שהחיסונים הגיעו בכמות קטנה יחסית ויגיעו במספר פעימות. כמו כן ייתכן שלא בכל מרפאה יימצאו חיסונים כבר מהבוקר (ראשון) ושהפצת החיסונים לכל הסניפים עוד תיקח זמן.

האח מחמוד קאסם מחסן את ישראל בקרמן במרפאת הרצליה דרום של קופת חולים כללית // צילום: קוקו

בסך הכל הזמינו קופות החולים קרוב לשני מיליון חיסונים. החיסונים השנה מגנים מפני ארבעה זנים של שפעת, לעומת שנים קודמות בהן החיסונים שניתנו הגנו רק מפני שלושה זנים של הנגיף. העיכוב בהגעת החיסונים לישראל נובע מעיכוב של ארגון הבריאות העולמי בקביעת זני השפעת שייכללו בחיסון, וכתוצאה מכך עיכוב בייצור החיסונים על ידי יצרניות החיסונים.

פרופ' מירי וינברגר, יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות מנהלת היחידה למחלות זיהומיות באסף הרופא, מסבירה: "ההגנה של החיסון, גם אם הוא לא 'קולע' לאחד מזני השפעת היא עדיין טובה. יש סיכוי גדול שאחד מתוך ארבעת הזנים שבחיסון יקלע לזן אחד או שניים שהם דומיננטיים וגם הגנה חלקית היא טובה מאד. שיעור ההתחסנות בישראל עומד על 20% בלבד. כל שנה נזרקים אלפי חיסונים לפח. חשוב להעלות את שיעור ההתחסנות באוכלוסייה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר