"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
החל משבוע הבא

לראשונה אחרי כשנתיים: יסתיים מצב החירום בישראל

יו"ר ועדת החוקה גלעד קריב יזם את ההחלטה שקיבלה את אישור הממשלה ותעלה להצבעה גם בוועדה • מהי המשמעות עבור האזרחים? הפרטים המלאים

,עודכן
0השמעה
שוק מחנה יהודה (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

הממשלה החליטה היום (רביעי) לראשונה אחרי כמעט שנתיים על מעבר ממצב חירום בשל הקורונה ל"מצב בריאותי מיוחד". את המהלך יזם יו"ר ועדת החוקה ח"כ גלעד קריב (העבודה). תוקף ההכרזה שתגיע לאישור ועדת החוקה: שלושה חודשים מה-2 במרץ עד ה-2 ביוני.

קריב אמר: "סיום מצב החירום הוא בשורה חשובה לאזרחי ישראל ולדמוקרטיה הישראלית - ואני מברך את הממשלה על ההחלטה שתובא בשבוע הבא לאישור ועדת החוקה. ההבחנה בין מצב חירום למצב בריאותי מיוחד עמדה במרכז הדיונים של ועדת החוקה לתקן את חוק הקורונה והיא עוגנה בחוק ביוזמת הוועדה. המעבר בין שני המצבים ישקם את הפיקוח הפרלנטרי על עבודת הממשלה, ויחזיר את הדמוקרטיה הישראלית לשגרת ההתנהלות הנדרשת. לממשלה תיוותר היכולת להגיב במהירות וביעילות לכל התפתחות ואיום חדשים, אך ארגז הכלים שהממשלה תפעיל יהיה מידתי ומותאם בקפדנות למצב התחלואה"

ב"מצב בריאותי מיוחד"- הפיקוח הפרלמנטרי יהיה דומה יותר למקובל בפיקוח על תקנות "רגילות" שמביאה הממשלה- התקנות יובאו לוועדה 6 ימים לפני מועד הכניסה לתוקף וייכנסו לתוקף רק אם יקבלו אישור פרלמנטרי מראש.

ב"מצב החירום בשל נגיף הקורונה"- הפיקוח הפרלמנטרי דומה לזה המקובל כיום כך שתקנות שתתקין הממשלה מכוח החוק יכולות להיכנס לתוקף גם בלא אישור ועדה מראש, וניתן לאשרן בדיעבד בוועדה או במליאה, אך פרק הזמן שנתון לוועדה לדון בתקנות בטרם ייכנסו לתוקף יוארך מ-24 ל-48 שעות.

עם זאת, כמו בחוק המקורי, הממשלה יכולה להתקין תקנות שייכנסו לתוקף במועד מוקדם יותר גם ללא אישור הוועדה של הכנסת אם מתקיימות נסיבות מיוחדות של דחיפות והממשלה שוכנעה מנימוקי משרד הבריאות כי הכניסה לתוקף דרושה למניעת הדבקה בקורונה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון.

ח"כ גלעד קריב בדיון של ועדת החוקה של הכנסת (ארכיון),צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

במצב בריאותי מיוחד לא תוכל הממשלה להתקין תקנות סגר, תקנות החלות במדינה כולה וקובעות למשל סגירת אולמות אירועים, מסעדות, חנויות ועוד. כמו כ, לא תוכל להתקין תקנות הגבלת נוסעים ברכב או הגבלת התקהלות במרחב הפרטי או הציבורי של פחות מ-50 אנשים במבנה ו-300 בשטח פתוח.

בנוסף, תקנות הקובעות הגבלות כניסה לישראל של אזרחים ובעלי רישיון לישיבת קבע או איסור כללי של יציאה מישראל לכל המדינות (סגירת שמים).

ההכרזה על מצב בריאות יוחד תעמוד בתוקפה עד שלושה חודשים, והתקנות יעמדו בתוקפן לתקופה של עד 42 ימים ותקנות הנוגעות להגבלת כניסה או יציאה מישראל- עד 28 ימים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר