"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה הם ה"מטושים" שכולם מדברים עליהם?

המושג החדש שנכנס לחיינו בעקבות הקורונה לא הולך להיעלם בקרוב • למה הוא משמש? • איך הוא מסייע בבדיקות לגילוי קורונה? • ואיך פועלים לטיפול במחסור שלו ברחבי העולם? • כל הפרטים

,עודכן
ערכת בדיקת קורונה // צילום: אורן בן חקון

המוסד הביא אותםבמבצע מחו"ל, המדינהאישרה לייצר אותםבארץ, אבל האם באמת ברור לנו מה הם המטושים האלו שכולם מדברים עליהם בכל הנוגע לבדיקות הקורונה? מה מייחד אותם ולמה הם במחסור כה גדול?

מהו המטוש?

מטוש בהגדרתו המילונית הוא מקלון שבקצהו צמר גפן והוא מיועד ללקיחת דגימות כמו משטח גרון, או לניקוי האוזניים. אורכם של המטושים הוא 15 ס"מ.

במהלך הבדיקה הרפואית, מעביר הרופא את המקטע עם צמר הגפן על האזור החשוד כדי לקחת תרבית של חיידקים או מקטע DNA. במסגרת בדיקת הקורונה, נלקחות מהאדם שחשוד כנשא שתי דגימות - אחת של הנזלת והשנייה מעומק הלוע.

מעבדה לבדיקות קורונה // צילום: אייל מרגולין - ג׳יני
מעבדה לבדיקות קורונה // צילום: אייל מרגולין - ג׳יני

מה קורה מרגע שנלקחת דגימה?

את הדגימות מכניסים למבחנה עם חומר נוזלי משמר, ולאחר מכן מועברת הערכה למעבדה שבה הן נבחנות בתוך נוזל שמגיב במקרה של זיהוי וירוס קורונה.

את התשובה הסופית מעניק מכשיר שאליו מוכנסות הבדיקות, אולם בעולם קיימות ערכות לבדיקה ביתית שבהן עם הכנסת המטוש אל החומר מתקבלת תוצאה בתוך כמה דקות.

עוד בנושא:

משרד הבריאות אישר: ייצור מטושים תוצרת "כחול לבן"

משרד הביטחון ייבא 3,000 מטושים

המוסד הביא 100 אלף בדיקות לאבחון קורונה; משרד הבריאות: "זה הציוד הלא נכון"

מדוע נזקקים כעת למטושים?

הצורך העולמי לערכות בדיקה גרם לביקוש אדיר של המקלות ומבחנות השימור. בישראל אמנם אין מחסור כעת, אך נערכים לאפשרות שייגמר מלאי המטושים הנוכחי בארץ ופועלים להגדלת מכסת המבחנות שבתוכן נשמרות הדגימות עד ההגעה למעבדה.

במסגרת ההיערכות, המוסד הביא לארץ את ערכות הנוזל אך לא את המקלות או המבחנות שמגינות עליהם, ובמשרד הבריאות הורו לחברות בישראל לייצר את המטושים הנדרשים. קיימות גם חברות מחוץ לישראל שמייצרות את החלקים הללו, הדרושים בימים אלה בכל העולם.

אילו בדיקות נוספות אפשר לבצע עם המטוש?

חברות ברחבי העולם מייצרות כעת ערכות מטושים ומבחנות שילמדו כבר בשטח, ללא בדיקת מעבדה, האם הנבדק חולה או לא.

ישנה הנחה כי גם ביחס לווירוס הקורונה ייוצרו בקרוב בדיקות רבות שלא יצריכו שליחה של המטושים למעבדות - הממשל האמריקני כבר תיעדף חברה כזו יחד עם ה-FDA והוא מקדם את הייצור שלה - וכך ייחסך שלב מרכזי בזיהוי ההדבקה.

קיימים סגנונות רבים של מטושים לבדיקות מקומיות של חיידקים שונים. כך למשל, ניתן כיום לקנות בבתי המרקחת מטושים לבדיקת חיידק הסטרפטוקוקוס בדלקת גרון, כשהתוצאה ניתנת תוך רבע שעה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר