מי שוטף יותר ידיים - גברים או נשים?

האם נמצאה הסיבה לתחלואה הגבוהה של גברים ביחס לנשים בנגיף הקורונה?מחקר חדש שפורסם לאחרונהמצא שגברים רוחצים ידיים פחות מנשים. זאת למרות שכידוע הסיכון שלהם להידבק בקורונה גבוה יותר. נתוני המחקר אף חושפים כי למרות שהאנושות מודעת למסוכנות של חיידקי צואה עדיין רבים בעולם, גברים ונשים כאחד לא נוהגים לרחוץ ידיים בצאתם מהשירותים, ולעיתים לא מעטות פוגעים באופן זה בבריאותם.

כלומר, עוד לפני מחלת הקורונה, העוברת גם במגע, אנשים שידעו את הסיכונים הטמונים בחוסר שמירה על היגיינה לא עשו זאת. חמור מכך, בדיקות הראו שאפילו צוותים רפואיים בבתי חולים לא מקפידים על שטיפת ידיים והיגיינה תמיד, למרות שהם מודעים לסכנה שבדבר.

שוחחנו עם הפסיכולוג רונן יעקובסון, שלא הופתע מהתוצאות ומכיר מחקרים נוספים בתחום. "גברים גדלים בתוך תרבות שבה גועל ו"היגעלות" מדברים נחשבת לדבר נשי. זה מתבטא בין השאר בכך שכבר מילדות גברים מחונכים "להיגעל" פחות. בנוסף לכך, בשירותים ובתחומי ההיגיינה ישנה הפרדה בין גברים לנשים ובין בנים לבנות. כך נוצרת מציאות שבה גברים לא נחשפים למבט אחר על היגיינה, אלא חשופים יותר ללחץ חברתי ולעמדה במסגרתה 'לא צריך לשמור על ניקיון כל כך'".

העמדה המאצ'ואיסטית שמתאר יעקובסון היא אמנם גם תלוית תרבות, אך נפוצה באופן כללי בעולם. "מדובר בתופעה תרבותית כוללת שקשורה גם לחשיבות הניקיון. מעניין לציין שהמקום עם תרבות ההיגיינה הכי חריפה הוא ערב הסעודית דווקא", אומר יעקובסון.

בכל הנוגע לרופאים ולצוותי בתי חולים הוא מסביר כי חוסר המודעות שם נובע מסיבה אחרת. "כשאתה עובד עם מחלות, מטפל בהם, רואה אותם כל יום, יש לך תודעה של היכרות עם הבעיה, אתה פחות חושש. זה לא שהרופאים הרופאות, האחים והאחיות לא יודעים שחשוב לשמור על היגיינה - הם פשוט סומכים על עצמם ועל המערכת. לכן גם ניסיונות לחנך אותם על ידי שלטים לא פעלו. מה שכן פעל אלו שלטים שאמרו 'אם לא תרחץ ידיים תהרוג את המטופל שלך'. אמירה כזו, לאנשים שעוסקים כל היום בהצלת חיים, הייתה שובר שוויון שהעלה דרמטית את השמירה של הצוות על ההיגיינה. כי זה דבר אחד לסמוך על עצמי, ודבר אחר לפגוע במטופל", מסביר יעקובסון.

"לי זה לא יקרה"

בעיה נוספת שעולה מהמחקרים בנושא היא ההטיה הפסיכולוגית שלנו לכיוונים אופטימיים. בכל הנוגע לכך נראה כי התפיסה של האדם שאומרת "יהיה בסדר, נעבור את המחלה, נשרוד את כל הצרות", שמסייעת לאדם אכן להתגבר על קשיים, דווקא מסכנת במקרה זה כי היא מונעת ממנו לשמור על רחיצת הידיים. למעשה, על פי החוקרים, בעת מגפה ובהכרת סיכונים אפשריים צריך לשנות את התודעה ולהגיד: "גם אם אני חושב שזה לא יקרה לי, זו טעות חשיבה שלי ועלי לשמור על עצמי. זה כן יכול לקרות ואני חייב להתגונן".

מה ניתן לעשות כדי לחולל שינוי?בעקבות העובדה שהיגיינה תמנע חלק מההדבקה של הקורונה, וגם תציל אנשים ממחלות אחרות, נעשו בדיקות ברחבי העולם כדי להבין מה משפיע על אנשים. מסתבר שסרטונים ופרסומות המדגישים עד כמה זה ראוי ופופולרי לשטוף ידיים - לא פעלו. אולם כשנתלו שלטים עם לחם ועליו צואה, או מודעות שפעלו על תחושת הגועל של האדם, נעשה שינוי דרמטי ואנשים שטפו ידיים יותר. מכאן, שהדרך כנראה לחולל שינוי משמעותי בתחום ולהעלות את המודעות לסכנות שבאי-שטיפת ידיים היא כנראה דרך העלאת תחושת גועל אצל אנשים. ואם זה מה שישיג את המטרה של מניעת התפשטות הקורונה – אז למה לא בעצם?