"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לילדים אין תפקיד מפתח בהידבקות כמו שבשפעת"

פרופ' רן בליצר טוען כי נתונים שבידיו דומים לממצאי המחקר שנערך במכון גרטנר • "החשש הוא שפתיחת מערכת החינוך - תדביק אנשים בסיכון" • נמשכת מגמת הירידה בקרב החולים במצב קשה

,עודכן
צילום: יהודה בן יתח // חיטוי בית ספר באילת

"יש סימן שאלה בשאלה האם ילדים מידבקים. החשש של מקבלי ההחלטות הוא מכך שאם ילדים מידבקים והמחלה אצלם לא מאוד קשה, כפי שמסתמן, פתיחת מערכת החינוך תביא את הקורונה ליותר ויותר בתים, דבר שיכול להביא להתפשטות ולהדביק אנשים בסיכון".

צילום: משרד הבריאות



את הדברים אמר פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בכללית וחבר הצוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות. פרופ' בליצר התייחס לנתוני המחקר שערך מכון גרטנר בבני ברק ובו נמצא כי סיכויי ההידבקות של ילדים הם כ־50-20 אחוזים פחות מהמבוגרים וסיכוייהם להדביק הם 75-25 אחוזים ביחס למבוגרים. "גם נתונים שאני מכיר מישראל מלמדים שילדים אכן נדבקים במחלה בדומה לבוגרים וחולים במחלה קלה. לגבי האפשרות להדבקת אחרים - העדויות סותרות ונצטרך להמתין בטרם תהיה ודאות, ועדיין - לא נראה עד כה שלילדים תפקיד מפתח בהדבקות כפי שקורה בשפעת. עם זאת. לאור הירידה המתמדת בתחלואה בקהילה, זה סיכון מאד סביר לקחת בעת הזו, למשפחות ולקהילה כולם, רק צריך לתכנן אותו כך שאפשר יהיה לנטר היטב את השפעותיו".

עוד בנושא:

• בכירים במשרד הבריאות: "ייתכן שנמליץ לא לפתוח את בתי הספר והגנים בשלב זה"

• במערכת הבריאות נערכים לחזור לשגרה; מחלקות הקורונה החלו להיסגר

• זה סופי: הצהרת הבריאות בכניסה לביה"ס

• רופאים נגד משרד הבריאות: "החלטות מקבלים לפי נתונים; ונתוני הקורונה לא זמינים"

לגבי מתווה יציאה אמר פרופ' בליצר כי "נכון יותר לטעמי לבצע את ההקלות כפעימות סדורות בפער של שבועיים. אחרת - אם שיעור התחלואה ייצא שוב משליטה, לא נדע אילו מהצעדים שננקטו אחראיים לכך. אי אפשר לעשות שינוי כל שלושה ימים.

"השלב שבו אנחנו נמצאים כרגע הוא שלב של ניהול סיכונים, כאשר מצד אחד הסיכון שכרוך בהתפשטות מחודשת של מחלה ומצד שני הסיכון למשק. הצעדים המאוד נחושים שננקטו יצרו מגמת בלימה ברורה בהתפשטות המחלה ומספר נמוך של חולים קשים ומונשמים, דבר שנתן למקבלי ההחלטות מרווח ביטחון להקלת מגבלות בתנועה, במסחר, בתחבורה ובמקומות עבודה".

לדברי פרופ' בליצר, כל המדינות נמצאות כעת במצב שבו הן מחפשות את "שביל הזהב" להחזיר לפעולה את מערכת החינוך.

פרופ' בליצר מציע כמה פרמטרים שיכולים להוות "נורות אדומות" לכך שהחזרת התלמידים לבתי הספר תרמה לעלייה בהדבקה:

1. קצב התווספות חולים חדשים בקהילה - האם יש הכפלות מהירות כמו לפני חודש וחצי?

2. מספר החולים המונשמים - והתקרבותו לרף הביטחון שהוגדר (300 מונשמים), כדי לא להתקרב לסף הספיקה של בתי החולים.

3. קצב התחלואה באוכלוסיות בסיכון - שכן בקרבן יקרו רוב הסיבוכים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר