"בגל ההתפרצות השני של הקורונה המעבדות יקרסו"
עובדי המעבדות, שמילאו תפקיד מרכזי במלחמה נגד הקורונה, דורשים כוח אדם נוסף כדי לעמוד בעומס • במכתב לרה"מ התריעו: "זו תהיה בכייה לדורות"
,עודכן
תמרור אזהרה:עובדי המעבדות מזהירים כי הם אינם ערוכים לגל השני של התפרצות נגיף קורונה, שבמסגרתו יידרשו לפי ההערכות לבצע כ־100 אלף בדיקות נוגדנים ביום, לצד בדיקות קורונה "רגילות" ולצד טיפול בבדיקות שגרתיות. "במצב הנוכחי נעמוד בפני שוקת שבורה שתסכן את בריאות הציבור", הם מזהירים.
בפנייה אל רה"מ בנימין נתניהו, מתריעים עובדי המעבדות: "גרירת רגליים ואי־הכנת המעבדות למלחמה בקורונה יגרמו נזק לבריאות הציבור ובכייה לדורות. אנו מבקשים את התערבות ראש הממשלה בעדכון כוח האדם והציוד במעבדות, כדי להביאן למצב שבו נוכל לבצע בדיקות וניטור למניעת התפרצות מחודשת".
משרד הבריאות: נמצאו נתונים סותרים ב-8 בדיקות
אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות, דורשת לקלוט ולגייס בדחיפות עוד עובדי מעבדה מקצועיים כדי לעמוד בביצוע בדיקות הקורונה ובדיקות הנוגדנים (הבדיקות הסרולוגיות) לנגיף. זאת, מעבר לבדיקות שנעשות בשגרה.במעבדות מציינים כי יש צורך בעובדים חדשים באופן דחוף, וכי הכשרת עובדי מעבדה אורכת זמן רב ולכן, אם לא ייקלט מייד כוח אדם, "יש חשש אמיתי שלא נוכל לעמוד בנטל הנדרש לצורך שמירה על בריאות הציבור". יותר ממחצית עובדי המעבדות חצו את גיל 60 ומתקרבים לגיל פרישה.
אדמון מתריעה כי העברת האחריות למעבדות חיצוניות, כמו מעבדות מכון ויצמן, היא "פתרון חד־פעמי שגרם נזק ועלה כסף רב. המעבדות הרפואיות בישראל הן מהמשוכללות בעולם, עובדי המעבדות הם בעלי ידע וניסיון רב שנים, והציוד הוא מהחדישים בעולם. למעבדות מערכת ממוחשבת משוכללת לדיווחי תוצאות למערך הבריאות.
"בזמן התפרצות הקורונה לא נעשה, לצערנו, שימוש יעיל באחת המערכות הטובות שיש. הפעלת פתרונות לא מקצועיים של דיגום, שינוע, הקמת מערכים ומעבדות לא תקניות, לצד שימוש בציוד ובעזרים שאינם עומדים בתקן, אלו פתרונות חד־פעמיים שגרמו נזק, עלו כסף רב, וחבל שזה לא הושקע בשדרוג המערכת הקיימת".
16 שעות בתוך המיגון
עובד מעבדה מאחת המעבדות הגדולות בארץ הזהיר מפני העתיד לבוא: "כרגע לא נוספו באופן משמעותי תקנים, ויש צורך בכ־100 תקנים לכל המעבדות בארץ. בתקופת הקורונה נעזרנו באנשים ממעבדות אחרות שעשו הסמכה מהירה והיו צריכים לעבוד במעבדת האם. המשמעות היא שבדיקות כמו חלבון עוברי, פתולוגיה, המטולוגיה ועוד התעכבו, כי אנשים ממעבדות אחרות נקראו לעזור.
"זה היה מצב חירום ועשינו מה שצריך. אנשים עבדו במנדף שבו עובדים בדרך כלל שעתיים, עבדו גם 16 שעות ולא יצאו מהמיגון. ההירתמות היתה מוחלטת, אבל זה לא מצב נורמלי וזה לא יספיק להתפרצות יותר גדולה. המדינה לא מחזקת את הקיים אלא הולכת לפתרונות אד־הוק כמו מכון ויצמן ומעבדות סיניות. הכניסו גורמים ונתנו בדיקות שאין להן 'אבא ואמא', וזה פתח לטעויות. במקום שזה ישרת את כלל האזרחים ביום שאחרי הקורונה, זה עובר לגוף חיצוני. יהיה מצב שיצטרכו לבחור את מה להריץ קודם, אבל המאושפזים האלה צריכים גם ספירות דם, מנות דם ובדיקות נוספות, וגם בדיקות למאושפזים עלולות להתעכב. העומס הוא אדיר".
מתחילת התפרצות הקורונה, לפני כחודשיים וחצי, נערכו בישראל 476,120 בדיקות מעבדה. ממוצע הבדיקות היומי בשבוע האחרון ירד ל־6,215, בעיקר בשל ירידה בביקוש מצד הציבור להיבדק.
ממשרד הבריאות נמסר: "אין כל בעיית בטיחות, מכתב בנושא יצא לקופות. חשוב להבין כי במצב של התפרצות נוספות לא יהיה אפשר לתת מענה להיקף הבדיקות הנדרש מבלי להשתמש במכשור של BGI (החברה הסינית)".
