"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סוגיית האיכונים: איתור חולים באמצעות בלוטות'

לבקשת משרד הבריאות והמל"ל הכינו במרכז הידע הלאומי סקירה מיוחדת לבחינת האפשרויות לניטור ואיתור חולי קורונה כולל שימוש בטכנולוגיית בלוטות' או סריקת קוד QR

,עודכן
צילום: ארכיון: אי.פי.איי // אפשריות חדשות לאיתור חולים?

לבקשת לבקשת המכון לביטחון לאומי (המל"ל) ומשרד הבריאות ועלרקע דיוני הקבינט, ב"מרכז הידע הלאומי" הכינו סקירה מיוחדת בנוגע לשימוש באמצעים טכנולוגיים לאיתור מגעים בין חולים ולניטור האוכלוסייה, בה בדקו כיצד מדינות אחרות מתמודדות עם הסוגיה.

מהדו"ח עולה כי ישנם שני סוגיאמצעים עיקריים: האחד שימוש באפליקציה שמאפשרת לאדם לדעת האם היה בסביבת חולה (בטכנולוגיית בלוטות' או בטכנולוגיות אחרות) או שימוש בקוד QR בכניסה למקומות סגורים.אמצעי נוסף הוא שימוש בהיסטוריית המיקומים שקיים באפליקציות ניווט בטלפון של המשתמש. מידע זה יעיל בחקירות האפידמיולוגיות, אך לא עוזר לזהות מגעים או נדבקים פוטנציאליים.

עוד מצוין כי אמצעים המבוססים על טכנולוגיית בלו טות' וקוד QR מתאימים יותר למבנים סגורים שבהם קיים חשש לאירועי הדבקה המוניים והם בעלי פוטנציאל הגנה נרחב יותר על פרטיות המשתמש, מאשר אמצעים אחרים.מניתוח מאפייני השימוש בטכנולוגיות על ידי מדינות אחרות עולה כי "מרביתמדינות המערבמעדיפות בשלב זה את שמירת הפרטיות על פני שימוש בטכנולוגיות ממשלתיות פולשניות".

אפשריות חדשות לאיתור חולים? // צילום ארכיון: אי.פי.איי
אפשריות חדשות לאיתור חולים? // צילום ארכיון: אי.פי.איי

מחברי המסמך ממליצים לבחון את השימושבאפליקציית "המגן"(תוך שידרוג ושיפור שלה) ובמקביל להפעיל אמצעי חובה בעסקים לניטור הנכנסים לעסק על ידי שימוש בקוד או בטופס מקוון "שיאזנו בים הפגיעה בפרטיות האזרח לבין יכולת ניהול חקירה אפידמיולוגית ממוענת ויעילה". בוסף הםממליצים להשתמש בחקירות אפידמיולוגיות לחולים בהיסטוריית המיקום שלהם שנשמרת בטלפון הנייד באמצעות תוכנות כמו למשל גוגל מאפס, שיתבצעו בהסכמת החולה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר