המפתחות לניצחון מול הקורונה: חיים, חברה, חוסן וחוכמה

סבתא שלי, חנה לוין, עבדה במשך שנים רבות כאחות בריאות הציבור. ממנה למדתי את ארבעת החי"תים של בריאות הציבור: חיים, חברה, חוסן, חוכמה. הערכים הללו הם המצפן שאם נלך לפיו, נמצא מחדש את הדרך וננצח יחד את המגיפה, תוך מזעור הנזק לבריאות, לחברה ולכלכלה בישראל.

חיים - קודם כל צריך לדאוג לחיים עצמם. למנוע תמותה ותחלואה קשה מקורונה על ידי ריחוק פיזי ועטיית מסיכות. במקביל למניעה ולטיפול בקורונה, חייבים למנוע תמותה ותחלואה ממחלות חריפות כדוגמת שבץ, וממחלות כרוניות כדוגמת סרטן. אבל חיים זה לא רק לשרוד. חיים משמעם גם להיות פעילים, לא רק גופנית אלא גם לקיים קשרים חברתיים. הקורונה איתנו לזמן רב, ואסור לנו הישראלים להפוך להיות פסיביים - חייבים למצוא את הדרך להמשיך לחיות עם הקורונה. לכן אנו, רופאי בריאות הציבור, קוראים לעודד פעילות בחוץ, שם הסיכון להדבקה הוא נמוך. זאת תהיה טעות לסגור את חופי הים והבריכות. יש לעודד ולאפשר פעילות בטוחה בחוץ.

חברה - בבריאות הציבור הגישה היא חברתית, של חיזוק אנשים בתוך קהילות. כולנו חברה אחת שמורכבת מקהילות שונות. חייבים בכל החלטה להתייחס לאנשים ולהתאים את המענה לאוכלוסיות השונות, לפי צורכיהן ובשותפות. צו השעה הוא ריחוק פיזי, אבל לא ריחוק חברתי. יש אנשים רעבים בישראל וחייבים לדאוג להם. החוסן של החברה הישראלית יהיה כחוזק החוליה החלשה שלה.

חוסן - זוהי שעת מבחן לחברה הישראלית ולכל אחד ואחת מאיתנו. כבר עברנו זמנים קשים מאלו, וגם המגיפה הזאת תעבור, ואם נפעל נכון - אף נצא ממנה מחוזקים. ככל שנשכיל לתמוך זה בזה, לשמור על חשיבה חיובית ולהיות חזקים, כך נצליח לעבור את המשבר בהצלחה. הציבור בישראל מורגל במצבי חירום, ויודע להתאחד ולהתמודד בהצלחה עם משברים. ככל שמקבלי ההחלטות ישתפו יותר את הציבור וישכילו להגיע לקונצנזוס, כך יתחזק אמון הציבור בהם.

הציבור זקוק ליציבות, ולכן חיוני שההחלטות תתקבלנה בתהליך סדור ומשתף, תוך תכנון קדימה. החוסן הנפשי חשוב לא פחות, ולכן חייבים להתייחס גם להיבט הזה ולתת גם תקווה ואופטימיות ולא רק הפחדה. חוסן הוא גם סולידריות וחוסן כלכלי, ולכן מתחייבת רשת ביטחון לאנשים ולעסקים, בפרט אלו שנגזר עליהם להיסגר עקב הצורך למנוע הדבקה. החוסן שלנו תלוי בעובדי הבריאות, הרווחה, החינוך והמשטרה, שנמצאים בקו החזית, ועלינו לחזקם לא רק בתמיכה, אלא גם במשאבים.

חוכמה - גם במגיפה, כמו בכל מחלה, חייבים לפעול בחוכמה בהתאם לידע ולהיגיון האפידמיולוגי. לצורך כך חיוני להשקיע יותר במערך האפידמיולוגי, לאסוף ולנתח באופן שיטתי נתונים על אודות הנגיף והתפשטותו. לחקירות אפידמיולוגיות תפקיד חיוני לא רק לאיתור מגעים, אלא גם להפקת ידע שימושי אשר יסייע ישירות בקבלת ההחלטות, כדוגמת מקומות ההדבקה ויעילות הצעדים השונים. על מנת שנוכל לפעול בחוכמה, על בסיס נתונים, נדרשת שקיפות מלאה בכל הנתונים, מקצוענות בתחום האפידמיולוגיה בניתוח הנתונים ופתיחות לביקורת עמיתים.

החוכמה היא גם להיות צנועים ולהבין שלמרות שאנו יודעים הרבה, יש עדיין הרבה מה ללמוד על הנגיף. לכן אסור להסתמך על תחזיות, אלא לעדכן כל הזמן על בסיס נתוני אמת עדכניים. צעדים גורפים כדוגמת סגר מלא אינם חכמים, מכיוון שתועלתם לטווח קצר מאוד, בעוד נזקם לטווח ארוך גדול. על מנת לשמור על החוסן ועל החיים, עלינו לנקוט צעדים מדויקים ומידתיים למניעת הדבקה, בחוכמה ועל בסיס ראיות, במחיר נסבל לחברה, לבריאות ולכלכלה.

הכותב הוא יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ההסתדרות הרפואית; אפידמיולוג, ביה"ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית