27,516 איש אובחנו עם סרטן ו-11748 איש מתו מהמחלה בשנת 2019, כך עולה מנתונים מעודכנים של רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות שהוצגו לרגל יום הסרטן העולמי.
סרטן הוא גורם המוות הראשון במדינת ישראל, כאשר סוגי הסרטן הקטלניים ביותר הם סרטן השד והריאות בנשים וסרטן הריאות וסרטן המעי הגס בגברים. מבחינת סוגי הסרטן הנפוצים בגברים יהודים וערבים - ניתן למנות את סרטן הערמונית, הריאה, וסרטן המעי הגס. בקרב נשים מובילים סרטן השד וסרטן המעי הגס.
שיעור היארעות של סרטן עומד על 236 ל-10,000 בקרב נשים יהודיות, 228 בקרב גברים יהודים, 206 מקרים בקרב גברים ערבים ו-177 מקרים ל-100,000 נשים ערביות. מהנתונים עולה כי חלה מגמת ירידה עקבית ומתמידה בתמותה מסרטן בכל קבוצות האוכלוסיה בשיעור של בין חצי אחוז לאחוז בשנה.
גם בתחלואה עצמה נרשמת מגמת ירידה: עד לשנים 2007-2006 היתה עליה במספר הגברים החולים ומאז ישנה ירידה ברורה ומובהקת סטטיסטית. בקרב נשים יהודיות הייתה עד 2015 מגמת יציבות ומאז ירידה. בקרב נשים ערביות הייתה מגמת עלייה עד 2016 ומאז המגמה נעצרה, אך בשנתיים האחרונות ישנה ירידה שאינה מובהקת סטטיסטית.
בהשוואה ל-343 מדינות ואזורים בעולם ישראל נמצאת במקום 49 גבוה יחסית בשיעור התחלואה (סיכון של 240 איש שיחלו מכל 100 אלף), אך במקום נמוך יותר-89 בתמותה, עם שיעור של 90 לכל 100 אלף.
איכות הטיפול תשופר?
"יש ירידה בסיכון לסרטן ברוב קבוצות האוכלוסיה", סיכמה פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות שהציגה את הנתונים. "ההשואה הבינלאומית בהחלט אומרת משהו על הטיפול הגילוי המוקדם וההישרדות מסרטן", אמרה פרופ' קינן בוקר.
פרופ' עידו וולף, יו"ר המועצה הלאומית לאונקולוגיה ומנהל המחלקה האוקולוגית באיכילוב, ציין כי בשנה הקרובה יושקו שני מהלכים לשיפור איכות הטיפול בחולי הסרטן בישראל. הראשון הוא ביצוע דיון של כמה רופאים מכל התחומים על כל חולה סרטן חדש. "זו פעולה חשובה ביותר שתבטיח טיפול טוב יותר ובטוח יותר וחיזוק לרפואה הציבורית. המטופל יידע שצוות שלם דן עליו. מטופלים פחות יצטרכו לרוץ לחוות דעת שניה. ברגע שנסיים זאת בכל הארץ תהיה מהפכה", אמר.
המהלך השני הוא הכנסת מדד לאיכות הטיפול שיבחן את המהירות שבה חולה בסרטן מעי גס שעבר ניתוח מגיע לטיפול כימותרפיה.
עוד עדכן כי בשנת 2022 יופעל פיילוט לבדיקת היישומיות של גילוי מוקדם של סרטן הריאה באמצעות בדיקת Low Dose CT (LDCT).
שר הבריאות ניצן הורביץ אמר במסיבת העיתונאים: "חוץ מקורונה יש עוד מחלות ועוד בעיות. קורונה לא מורידה או מעלימה תמותתה מסרטן או התקפי לב. היא בנוסף. אסור לנו לשכוח או להזניח תחומים אחרים". עוד ציין השר כי "לגורמי סיכון סביבתיים יש השפעה מכרעת: עישון אלכוהול, תזונה לא טובה, זיהום אוויר והרגלי חיים משפיעים על כשליש מהתמותה מסרטן בישראל.
"משרד הבריאות מוביל תוכנית התערבות לאומית לשינוי הרגלי בריאות בשם 'אפשרי בריא'. כמובן שניטור וגילוי מוקדם לא תמיד מצליחים ולכן אנו בחזית הטיפול. הטיפולים לסרטן הם מאוד יקרים ואזרח לא יכול ולא צריך לממן אותם בעצמו".
"מניעה וגילוי מוקדם זה המפתח להילחם בסרטן ברמת הפרט וברמה הלאומית והעיסוק בקורונה אתגר גם את התחום הזה", אמר במסיבת העיתונאים מנכ"ל משרד הבראות פרופ' נחמן אש.
לדבריו, "זמינות השירותים, בדגש שירותי המניעה, הייתה לעיתים נמוכה משום שאם קופות החולים צריכות לעסוק בבדיקות ובחיסונים נפגעים דברים והשכנוע של אנשים לבוא ולעשות בדיקות מנעה נזנח. גם הציבור עצמו בין אם מחשש ממחלה בידודים או תחלואה נמנע מלהגיע לבדיקות השגרתיות ויש פגיעה בגילוי המוקדם. אני קורא לא להזניח בדיקות גילוי מוקדם כמו דם סמוי בצואה, בקולונסקופיה או בממוגרפיה".
מנתונים שהציגה פרופ' קינן בוקר עולה כי אחוז ביצוע הממוגרפיה ב-2020 שנת תחילת הקורונה לא היה שונה מהשנים הקודמות. זאת למרות שקופות החולים דיווחו בחודשים הראשונים של 2020 על ירידה גדולה. אך כנראה שלאחר מכן המטופלות הגיעו לבדיקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו