"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנתונים מתעתעים: ההדבקה במגמת עלייה

אם מגמת התחלואה תימשך בשבועות הקרובים, נגיע לסיכון של קריסת מערכת הבריאות • עדיין מוקדם להחליט על סגר, אך ייתכן שלא תהיה ברירה • פרשנות

,עודכן
מחלקת קורונה בבית חולים // צילום: איי.אף.פי // מחלקת קורונה בבית חולים // צילום: איי.אף.פי

אחרי ארבעה שבועות של יציבות בתחלואה, אנחנו מזהים מגמה של עלייה. אנחנו לא בהכרח רואים את זה בכמות המאומתים החדשים, אבל כן במדד האמין ביותר שהוא מספר החולים קשה החדשים.הנתון הזה היה בעלייה בשבוע האחרון, ב־30% על פני השבוע הקודם.

אצל מבוגרים בני 60 ומעלה יש יציבות במספר המאומתים ואצל צעירים מתחת לגל 40 אנחנו רואים אפילו ירידה. זה נובע, ככל הנראה, מהעובדה שצעירים לא רוצים ללכת להיבדק וזה פוגע בנו בכמה מישורים - צעירים לא מאובחנים ולכן לא מבודדים, והם ממשיכים לגרום להדבקות. זה גם פוגע בתמונת המצב שלא משקפת את המציאות - אנחנו סבורים שיש יציבות, כשבפועל זה לא המצב.

אנחנו לא יודעים לגמרי ממה נובע השינוי בתחלואה. ישראל מתנהלת כבר לא מעט שבועות בסוג של שגרת קורונה. המשק בגדול פתוח והרבה מהפעילויות מתקיימות. צריך לומר שהעלייה שאנחנו רואים עכשיו היא לא דרמטית, אבל זה כן מעיד על שינוי מגמה ממצב היציבות שהיינו בו.

הצעדים וההגבלות משפיעים על התחלואה. היו שורה של הגבלות שנכנסו לפועל ביולי ולצד הציות בציבור, הן גרמו ליציבות. אלא שזו מתערערת. אולי זו מגמה של התרופפות בהקפדה על ההנחיות. העובדה שלא הטילו מגבלות נוספות שמרה על המצב יציב, ועכשיו הוא החל לעלות. אנחנו על 430 חולים קשה כשסף הקריסה של המערכת הוא 800. כשמספר המאומתים הוא כל כך גבוה - יכול להיות שמאוד בקרוב לא יהיה מנוס מהטלת מגבלות נוספות. אין ספק שהאירועים הקרובים, ובהם החגים, פתיחת שנת הלימודים והנסיעות לאומן, יכולים להשפיע על שיעור התחלואה. זאת תקופה שיש בה אינטראקציות משמעותיות בין אנשים, ואם המגמה הזאת תימשך אז יכול להיות שנצטרך להטיל הגבלות חמורות בחגים. יש לנו עוד שלושה שבועות עד לחגים, ומובן שנצטרך לעקוב אחר ההתפתחויות. זה אתגר שנקווה שנעמוד בו.



טיפול בחולי קורונה בבית החולים שיבא // צילום: יוסי זליגר
טיפול בחולי קורונה בבית החולים שיבא // צילום: יוסי זליגר

במצב הנוכחי, לא נוכל לאפשר לעצמנו את המשך פתיחת השמיים, כולל מדינות ירוקות. זה יכול ליצור מצב בעייתי, משום שבימים רגילים עוברים בנתב"ג כ־60 אלף נוסעים ביום.

צריך לטפל במוקדי תחלואה ולעשות בדיקות נרחבות לכלל התושבים ביישובים, כדי לאתר חולים. בנוסף לכך, יכול להיות שלא יהיה מנוס מסגרים מקומיים. לא יהיה אפשר לפתוח מוסדות לימוד במוקדי תחלואה ומובן שבכלל המדינה חייבת לשפר את ההסברה ולבקש מהציבור להיבדק. כרגע נראה שיש ירידה בנכונות של הצעירים להיבדק - וזה אומר שמאבדים שליטה על המגיפה.

אני לא תומך בהטלת סגר כללי בחגים ולא בחגים, אני תומך בכל צעד שימנע קריסה של מערכת הבריאות. נכון להיום אנחנו עדיין לא שם.

אם מגמת העלייה תימשך בשבועות הקרובים, נגיע לסיכון של קריסה. אם כל הצעדים שאנחנו עושים לא יעבדו - בלית ברירה אנו גם נתמוך בהטלה של סגר.

הביא לפרסום: שמעון יעיש

הכותב הינו מדען במכון ויצמן למדע

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר