"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפתרון: זיהוי מוקדם של "מדביקי-על"

"מדביקי העל" הם בדרך כלל צעירים או מבוגרים עם פרופיל התנהגות חברתי • הזיהוי המוקדם שלהם ובידודם - הוא היעיל ביותר במניעת הידבקות • פרשנות

,עודכן
חיילים ברכבת. הדבקה פלוגתית // צילום: יהושע יוסף // חיילים ברכבת. הדבקה פלוגתית

אירוע בה"ד 1 כמשל לאומי: ממעט הפרטים שצה"ל שחרר השבוע, עולה כי צוערת אחת או שתי צוערות נדבקו מחוץ למחנה. בחזרתן לבסיס נדבקו מהן כמה עשרות צוערות. למדנו מהתקשורת שכל פלוגת הצוערות הוכנסה בעקבות האירוע להסגר במחנה אוהלים מחוץ לבסיס, וקצינים אחראים ננזפו.

הפעם לא מדובר במיעוטים או בחרדים אלא בתוך צה"ל, הנתפס בציבור כגוף הפועל על פי נהלים בר רים, שבו היחידים הם צייתנים ונמצאים בסביבה מוגנת. האירוע, עד כמה שהוצנע, חושף את בעיית המאקרו של מדינת ישראל. הצוערת או שתי הצוערות היו מן הסתם "מדביקות־על". הן נדבקו איפשהו מחוץ למחנה לחוד או ביחד, ובחזרתן לבסיס - כנראה תוך הרגשה טובה וללא סימפטומים - יצרו באופן לא מודע הדבקה מאסיבית של הסובבים.

מהספרות למדנו את נושא "מדביקי העל" שכל כך מתעלמים מהם בישראל. בזה, כנראה, אנו מפספסים את הכלי החשוב והעיקרי של מניעת שרשרת הדבקה. "מדביקי העל" הם בדרך כלל צעירים או מבוגרים בגילאי העבודה, פעילים בעבודה או בחברה, כך שפרופיל ההתנהגות שלהם הוא חברתי: הרבה פגישות והרבה מגעים ליום עבודה או בילוי.

מה שמאפיין טיפוסים חברתיים כאלה הוא שהם נדבקים בקלות בהשוואה לצעירים רגילים אחרים. מה שיותר בולט הוא שהם מדביקים בקלות את הסובבים. "מדביקי העל" יכולים גם לצבור עומס נגיפי גבוה, ואז גם קלות ההדבקה והיכולת להדביק עולות פי כמה וכמה.

חיילים ברכבת. הדבקה פלוגתית // צילום: יהושע יוסף
חיילים ברכבת. הדבקה פלוגתית // צילום: יהושע יוסף

גם ההדבקה נעשית עם מטען נגיפי גבוה התחלתי, וייתכן שזה יוצר בהמשך מחלה סוערת יותר אצל הנדבקים.

ברור לכולנו שסיקור של הפרופיל האמור היה מאבחן את מדביקת העל או מדביקות העל, ובידוד שלהן לשבועיים היה מונע את התוצאה המצערת בבה"ד 1. כל הפלוגה הוכנסה, כאמור, לסגר במחנה אוהלים מחוץ לבסיס, ובאנלוגיה מלאה למדינתנו הוכרז על סגר הדוק.

התוצאה: הדבקה תוך־פלוגתית שהחליפה את ההדבקה הבסיסית שנבעה ממה שפורסם, בשל התגוננות לא מיטבית ואי שמירת כללים.

החלק הזה של האירוע מצביע מחד על חשיבות המגננה הנדרשת מהציבור, אשר במהותה אמורה להקטין את ההתקהלויות. לא פחות מזה, סגר הדוק משנה את אופי ההדבקה להדבקה ביתית, או במקרה שלנו לפלוגתית.

אי היעילות הזאת ושינוי זירת ההדבקה לא נלמדו עד תום בישראל, וכנראה יש לגביו איזו מחשבה שהוא פחות מסוכן. לכן הקלות היחסית שבה הכריזה המדינה על הסגר ההדוק.

התברר שאין קיצורי דרך, והזיהוי המוקדם של מדביקי העל ובידודם בלי להטיל עליהם אשמה או דופי - הוא היעיל ביותר במניעת הידבקות. אנחנו עוד לא שם. זאת הזדמנות לפנות לבעלי הפרופיל הסחבקי הישראלי, והעובדים ואנשי החברה שחייהם כוללים מגעים מרובים עם אנשים ביום אחד: פשוט תתמגנו היטב, לכו להיבדק לקורונה ואל תחכו לסימפטומים או למודבקים שעלולים להידבק מכם. אל תמתינו שהמדינה תפנה או תחייב אתכם להיבדק.

הכותב הינו מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר