"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המומחים מזהירים: הסקר הסרולוגי מוכיח שישראל רחוקה מאוד מחסינות עדר

בכירים במערכת הבריאות התייחסו לסקר שלפיו 5.5% מהאזרחים כבר נדבקו בקורונה • פרופ' ברבש: "הסקר מפספס את הקפיצה בתחלואה בספטמבר, אך מבהיר שחסינות עדר אינה ריאלית" • פרופ' קלדרון: "נצטרך להיזהר עד שיהיה חיסון, אין אפשרות אחרת"

,עודכן
מחלקת קורונה // צילום: אנצ׳ו גוש- ג׳יני // מחלקת קורונה

משרד הבריאות פרסם היום (בחמישי) אתתוצאות הסקר הסרולוגיהוולונטרי שנערך בקופות החולים בארץ בחודשים יולי עד ספטמבר.

צילום: משה בן שמחון

על פי הנתונים, שיעור ההפצה של הנגיף בארץ עומד על 5.5, ורצינו להבין מה המשמעות של האחוז הזה מבחינת ההתמודדות עם מגפת הקורונה, והאם ישראל מתקרבת לחסינות עדר שיאפשר פתיחה של החברה או שכללי הזהירות חייבים להישמר לחלוטין.

"הסקר מלמד איזה מחיר עצום יידרש לחיסוניות עדר"

פרופסור גבי ברבש מסייג את הסקר: "ראשית לא ראיתי את הנתונים אלא רק את ההודעה. אבל חייבים להגיד שזה סקר נוחות שנעשה על מי שהגיעו לקופות החולים עד אמצע ספטמבר לפני הקפיצה הגדולה שהייתה. לכן מה שניתן ללמוד מסקר כזה זה יותר על המצב בקרב האוכלוסיות היותר חולות שמגיעות לקופות החולים. אם ניקח את הזמן שחלף, הרי שנניח שכיום כבר שיעור המאומתים בנגיף עבר את ה-10 אחוז באוכלוסייה, הרי שהמצב רחוק מאוד מהתקרבות לחסינות עדר שמצריכה בין 60-70 אחוז".

"ממילא הסקר מסביר עד כמה נשלם מחיר עצום של חולים קשים וקורבנות אם נסמוך על הגעה לחסינות עדר. זו למעשה התוצאה שמשקף סקר כזה - הרי אין כאן סקר מדעי שמתואם עם הלמ"ס אלא מעין ביטוי לנקודות הכי חלשות שמגיעות לקופות החולים. אגב, כיוון שבציבור החרדי שיעור המאומתים נע סביב 20 אחוז, הרי שזה מראה שבערים הרגילות אם משקללים את הנתונים האחוזים עדיין נמוכים מבחינת הדבקה, ולכן זה עוד יותר מחייב זהירות ולשמור על הכללים".

"אין כאן סקר מדעי". פרופ' גבי ברבש // צילום: דודו גרינשפן
"אין כאן סקר מדעי". פרופ' גבי ברבש // צילום: דודו גרינשפן

"הסקר מפספס את ההכפלה של אמצע ספטמבר"

פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית מסבירה ביחס לסקר הסרולוגי כי המציאות בארץ כנראה עומדת על למעלה מ-10 אחוזי הדבקה אך היא לא מגיעה לחסינות עדר, וכללי הזהירות הכוללים ריחוק ועטיית מסכות חייבים להישמר עד הגעת חיסון יעיל לקורונה.

לדבריה, "הסקר הסרולוגי הזה נערך בין יולי ל-17 בספטמבר ולכן הוא מפספס את ההכפלה הגדולה כי חצי מההדבקות היו אחרי אמצע ספטמבר. יש לו עוד כמה חולשות כי הוא מפספס את גל התחלואה שהיה באוגוסט בערים הערביות והכי חשוב הוא מייצג רק אנשים שהגיעו לקופות החולים והסכימו לעבור בדיקה מרצונם. כלומר אפשר לטעון שהוא אולי נעשה על אנשים שהם ממילא חולים כרוניים שמגיעים לקופות החולים או אנשים שהיו להם כבר תסמינים".

"בכל מקרה יש כמה דברים שניתן ללמוד מהסקר הזה. הראשון הוא שלמשל בבני ברק שבה בבדיקות התגלו 30 אחוז נדבקים, לא הייתה נראית עצירה של מספר החולים המאושפזים. כלומר היו שטענו כי 20 אחוזי הדבקה מספיקים לחסינות עדר - וזה מוכח כאינו נכון מהאזורים האדומים בחברה החרדית שלמרות שאחוז ההדבקה עבר בהן את שיעור ה-20, ההדבקה לא נעצרה ולא הייתה ירידה בתחלואה".

"כמו כן רואים מתאם בין אוכלוסיות מסוימות לערים אדומות בארץ. אחרי הכל בזהירות אני מעריכה שיתכן מאד שבפועל התפשטות הנגיף כיום בארץ היא או כפול מהמספר או אפילו פי 3, קרי או 11 או 16.5 אחוז ובכל זאת לא רואים ירידה בהדבקה או במספר החולים. מעבר לכך יש לנו עדויות על הדבקה חוזרת. שני הדברים האלו מלמדים כי חייבים לשמור על כל הכללים לצד החזרה לשגרה של המשק. נצטרך להיזהר הלאה עד שיהיה חיסון. אין אפשרות אחרת".

"אי אפשר ללמוד מזה כלום"

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית, ופרופסור לאפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה, פרופ' חגי לוין, תוקף את הפרסום הנוכחי של משרד הבריאות ואומר בשיחה עם "ישראל היום" כי הוא לא מוכן להתייחס לתוצאות הסקר בלי ידיעת השיטות בהן הוא נעשה.

" חייבים לפרסם דו"ח מדעי מפורט ולא רק הודעה לתקשורת". פרופ' חגי לוין // צילום: יהושע יוסף
" חייבים לפרסם דו"ח מדעי מפורט ולא רק הודעה לתקשורת". פרופ' חגי לוין // צילום: יהושע יוסף

"אני פונה למשרד הבריאות ושואל מספר שאלות פשוטות שחייבים לפרסם אותן והן: מי החוקרים שעומדים מאחורי הסקר? מהן השיטות לבדיקת הנוגדנים? מה שיש לנו כרגע זו הודעה לתקשורת שאי אפשר ללמוד ממנה כלום".

לדברים אלו הוסיף פרופ' לוין בציוץ בטוויטר שלו כי "סקר סרו-אפידמיולוגי להימצאות נוגדנים כנגד קורונה הוא כלי חשוב להערכת חסינות האוכלוסייה. על מנת להעריך נכונה את משמעויות הסקר חייבים לפרסם דו"ח מדעי מפורט ולא רק הודעה לתקשורת, יש צורך בפירוט השיטות המדעיות, פילוח התוצאות לפי זמנים, אוכלוסיות ואזורים ודיווח על רווחי הסמך של האומדנים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר