"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
התאבדויות הרופאים בסורוקה: "לא נמצא חוט מקשר בין ארבעת המקרים"
הוועדה שגובשה לבחינת ההתאבדויות בקרב הצוות הרפואי בביה"ח הגישה את מסקנותיה • לפיהן, מקור הבעיה אינו בסורוקה אלא במערכת הבריאות בכללותה
בית החולים סורוקה // צילום: דודו גרינשפן // בית החולים סורוקה

התאבדויות הרופאים בסורוקה: "לא נמצא חוט מקשר בין ארבעת המקרים"

הוועדה שגובשה לבחינת ההתאבדויות בקרב הצוות הרפואי בביה"ח הגישה את מסקנותיה • לפיהן, מקור הבעיה אינו בסורוקה אלא במערכת הבריאות בכללותה

מיטל יסעור בית-אור
, עודכן

הוועדה הציבורית שהוקמה לבחינת אירועי ההתאבדות בקרב צוות רפואי בבית החולים סורוקה, הגישה היום (רביעי) את מסקנותיה. לטענת הוועדה, לא נמצא חוט מקשר בין ארבעת מקרי האובדנות שאירעו בפרק זמן קצר של כשנה וחצי. מסקנות הוועדה הן כי ההתמקדות במקרי האובדנות שאירעו בסורוקה הינה רק חלק מהתמונה וכי מדובר בבעיה של המערכת הרפואית בכללותה.

בדו"ח מסקנות הוועדה נכתב כי כל אחד מן הרופאים התאבד על רקע שונה ולנוכח נסיבות המיוחדות לו, וכי לא ניתן למצוא בהתנהלות בית החולים סורוקה גורם ישיר או זרז למעשים האובדניים. "הוועדה לא מצאה כי קיים קשר בין האובדנות לבין נסיבות העבודה במרכז הרפואי סורוקה. הוועדה התרשמה מן הליווי התומך, מן המעורבות ומן הגיבוי להם זכו וזוכים הרופאים בבית החולים".



הוועדה הצביעה על פער חמור בין מספר הרופאים והמיטות לנפש במחוז הדרום לבין מספרם במרכז הארץ. כמו כן, נראה כי מגפת הקורונה רק החמירה את במצב. לטענת הוועדה, "מערכת הבריאות בכללותה סובלת מתקינה נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD, ומחוז הדרום סובל שבעתיים". הוועדה קראה לתקן את הפערים, ולשם הבאת מערכת הבריאות בכללותה לתקינה הולמת, לרבות הפריפריות הדרומית והצפונית.

"מגפת הקורונה, שלמרבה הצער עמנו וסופה אינו נראה לעין, מדגימה בחריפות הן את החיוניות שבהטמעה מידית של תכניות התערבות בבתי החולים כולם, והן את הצורך המידי בשיפור מצבה של מערכת הבריאות בכלל ובמחוז הדרום בפרט", נכתב.

בין המסקנות הנוספות שהציגה הוועדה, עולה כי יש צורך בחידוד ההיבטים האתיים של השיח התקשורתי סביב מקרי אובדנות של רופאי, גיבוש דרכים סדורות לבירור תלונות של מתמחים על המתרחש במחלקה בה הם מועסקים ועוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...