"ההיענות לחיסונים - סימן שאלה לא פשוט"

בקופות החולים נערכיםלמתן חיסוני הקורונהוקיימו לא מכבר דיון ראשון במשרד הבריאות בנושא זה.

בקופות חששו תחילה שהמשרד יבחר במדיניות ריכוזית, כפי שעשה בבדיקות לקורונה בגל הראשון, אך מסתמן שהקופות הן אלה שיהיו אחראיות לחיסון הציבור.

גיל וינשטיין, המשנה למנכ"ל קופת החולים לאומית, תיאר את התנהלות הדיון: "התבקשנו להיערך היערכות ראשונית, וכך אנו עושים. הכל נתון עדיין לשינויים, אך ממה שידוע המבצע יתחלק לשניים. הבאת החיסונים עד לקופות היא באחריות משרד הבריאות, דבר שכרוך בשמירת החיסון בטמפרטורות נמוכות. לאחר מכן האחריות תועבר לקופות - נשמור את החיסון לכמה ימים שאפשר ונזמן מטופלים בהתאם. אנחנו מקווים שתהיה היענות. היינו מעדיפים לחסן בכל אחד ממאות הסניפים שלנו, אך אני מעריך שהחיסון יינתן רק בכמה עשרות סניפים מרכזיים. נוכל לתת את החיסון באמצעות ניידת לשכונות וליישובים או במתחמים ייעודיים".

להערכתו של וינשטיין, הקופה תהיה מוכנה למתן חיסוני הקורונה כבר בסוף החודש. הוא תולה את הצלחת המבצע בהיענות הציבור: "אנחנו יודעים לתת אלפי חיסונים ביום, אבל ההיענות של האוכלוסייה היא סימן שאלה לא פשוט. גם בשפעת לא כולם מתחסנים למרות ההסברה והגברת המודעות. לא מגיעים לשיעור חיסון גבוה".

בכללית ציינו כי "לקראת הגעת חיסוני קורונה לארץ, הוקם צוות היערכות בכללית שלוקח חלק בדיונים המתנהלים בנושא עםמשרד הבריאות. הדיונים מתמקדים בשאלה באיזה אופן ואיפה יינתנו החיסונים - אם יינתנו במרכזים גדולים, ואז הדבר יהיה על ידי המדינה במבצע מרוכז, או באמצעות קופות החולים".

תרחישי החזל"ש

דו"ח של אגף המודיעין בצה"ל שפורסם אתמול, מנסה למפות ולאפיין את הגורמיםלהצלחה או לכישלון מבצע החיסוןנגד נגיף הקורונה בישראל.

"הצלחת מבצע החיסון עשויה לאפשר חזרה לשגרת החיים, אך תלויה בהיענות ציבורית", צוין בדו"ח במילים דומות לאלו של בכירי קופות החולים. "נכון להיערך לחודשים ראשונים", מסייגים הכותבים, "שבהם עדיין יידרשו מגבלות והקפדה על ריחוק חברתי".

הם מציירים ארבעה תרחישים אפשריים. הראשון הוא האידיאלי ביותר, שלפיו החיסון יהיה יעיל לכל הגילים ושיעור גבוה מהציבור יתחסן במהירות. במצב כזה יהיה אפשר להסיר את המגבלות ולחזור לשגרה כחודש מההגעה להתחסנות של 80 אחוזים מהאוכלוסייה. תרחיש אחר, הדרגתי, מניח שהחיסון יהיה יעיל, אך מספר המנות יהיה מוגבל, כך שהוא יינתן תחילה לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון. במצב כזה יהיה צורך לשמור על חלק מההגבלות עד שיחוסן שיעור גבוה מהאוכלוסייה. לדבריהם, "חיסון האוכלוסייה צפוי להיות מדורג ולהתפרס על פני כשנה".

תרחיש אופטימי פחות הוא כזה שבו יעילות החיסון אינה מלאה או שיש אליו היענות חלקית בציבור. התרחיש החמור ביותר, אם כי לא סביר, מניח שהחיסון לא יהיה יעיל או לא יאושר, ושהיענות הציבור אליו תהיה נמוכה.