מומחים על העלייה בהתפשטות הקורונה: "לא לשנות את מתווה החיסונים ולא להחמיר כרגע בסגר"

נתוני התפשטות נגיף הקורונהשהתפרסמו היום(שלישי) על ידי משרד הבריאות, מלמדיםשלמרות הסגר שחל בארץמיום ראשון,מספר הנשאים שמתגלה ממשיך לטפס, והלחץ על בתי החולים מתגבר. על רקע הנתונים המדאיגים שאלנו מספר מומחים בישראל: האם כדאי להגביר את ההחמרות של הסגר? האם כדאילהרחיב את החיסוניםכבר כעת לכלל האוכלוסייה? ולא פחות חשוב: מתי נראה את השפעת החיסונים?

מתברר כי המומחים סבורים כולם שיש להתמקד כרגע במבצע החיסוניםאך ורק בקבוצות הסיכון, שאין להעצים את הסגר אלאלהסביר לציבור את חשיבותו.

"אנשים צריכים להבין: או שישמרו על הסגר או שהוא יתארך ויעיק"

פרופסור שוקי שמר, יושב ראש מועצת המנהלים של חברת אסותא, עומד בראש המועצה המינהלית של בנק ישראל. בעבר שימש בין היתר כקצין רפואה ראשי של צה"ל בדרגת תת-אלוף, כמנכ"ל מכבי שירותי בריאות וכמנכ"ל משרד הבריאות. שמר מסביר כי עיקר הבעיה היא בכך שהסגר לא נאכף היטב. "החליטו על סגר, פגעו כבר בציבור - אז לפחות לעשות את האכיפה כמו שצריך. זה לא משטרות בכבישים, אלא מניעת חתונות, אירועי סוף השנה והסברה. לא יתכן שרק אנשים הגונים ישמרו על ההנחיות וחלקים אחרים בציבור יעשו מה שהם רוצים".

"צריך להסביר לאנשים שזה או סגר קצר שכולם מכבדים, או סגר ארוך שיהיה הרבה יותר מעיק וקשה לכולנו. אנשים פשוט צריכים לא להתקהל, לשמור על מסכות ועל היגיינה. מעבר לכך צריך לחסן אך ורק את האנשים בסיכון, לעצור את כל הזליגות הללו לשאר האנשים. כל המטרה של הסגר והחיסונים היא להקטין את הלחץ על בתי החולים - שממשיך לעלות כרגע. כדי לעשות זאת אנשים צריכים להיות בסגר מחד, ולחסן את כל המבוגרים ואת קבוצות הסיכון מאידך. צריך להתמקד בזה. זו הנקודה הכי חשובה: אכיפה, הסברה, התמקדות בציבור הנכון. אם נגמגם, נעשה סגר חלקי, לא נאכוף כמו שצריך, התוצאה תהיה אירוע הרבה יותר ארוך ומיותר".

"על בסיס נתונים של יום אחד לא מקבלים החלטות"

פרופסור גבי ברבש מתייחס לקפיצה הנוכחית במספר הנשאים, ואומר שאין עדיין צורך לקפוץ למסקנות - אלא להמתין ולראות את התפתחות התמונה האפידמית בהמשך השבוע. "גם בסגרים כמו בכל דבר, כדי לדעת מה לעשות והאם צריך להחמיר את הסגר צריך לראות את הנתונים של התהליך. אנחנו כרגע ממש בתחילת הסגר, לכן לא ראוי כרגע לקבל החלטה. צריך לראות אם המצב הנוכחי לטווח קצת יותר ארוך מועיל, ואם לא - לשקול לבצע אכיפה תקיפה יותר והחמרת ההנחיות".

"אני יודע שתמיד כשיש נתונים רעים נבהלים, אבל צריך להמתין כמה ימים כדי לקבל את התמונה המלאה, ורק אז לקבל החלטה בעניין. בכל הנוגע לשאלה האם כרגע צריך לפתוח את החיסונים לכלל הציבור, דעתי בנושא היא שממש לא. צריך לדבוק בחיסון של אוכלוסיות הסיכון תחילה ולהמשיך בקו הזה. זה הקו הנכון וזה הקו שבאמת מגן על האוכלוסייה וגם יקל על מערכת הבריאות".

"בשורה התחתונה הקצב שבו ישראל מתחסנת הוא נפלא, ואני לא חושב שיש כאן הרבה מה לשפר. אנחנו בקצב חיסונים טוב וכך אנחנו מתקדמים ומגיעים לאוכלוסייה גדולה בצורה מהירה ומאד יעילה".

"הנתונים כרגע הם תוצאה ישירה של חנוכה"

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון וחבר בצוות המייעץ לממשלה, סבור אף הוא כי העלייה בנתונים כרגע אינה בהכרח מחייבת החמרה מיידית של הסגר, אלא רק את תגבור ההסברה. "מה שרואים כרגע אלו התוצאות של מה שהתחולל בחנוכה, כשאנשים הסתובבו, התכנסו ולא שמרו על ההוראות. כבר אז היה צריך להסביר יותר, לאכוף יותר ולהגיד לאנשים מה המשמעות של מה שהם עושים".

"כרגע צריך להמתין ולתת לסגר לעשות את שלו עם הסברה ענפה. להסביר לאנשים בצורה ברורה שיש מגפה, שזה מסוכן, ולחזק את מה שכבר נקבע. אין צורך להחמיר מעבר לכך אלא רק להעצים את ההסברה".

"בכל הנוגע לחיסונים - צריך לדבוק במתווה החיסונים הנוכחי ולא לשנות כלום. יש בישראל קבוצות סיכון שצריך לטפל בהן באופן מדורג ולהגן עליהם. מדובר בכשני מיליון איש, ובסופו של דבר ברגע שהם יתחסנו – נקל על כל המערכת".

"בכל הנוגע לשאלה מתי נתחיל לראות את ההשפעה של החיסונים ושל המבצע הנוכחי - מדובר פחות או יותר בחודשיים מעכשיו. ברגע ששני מיליון האנשים בסיכון יקבלו חיסון שני ויפתחו עמידות למחלה, נתחיל בהדרגה לראות ירידה בתחלואה וירידה במאושפזים. זה יקח זמן, ופשוט צריך לדבוק בתוכניות ולהתקדם איתן כמות שהן", הוא מסכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו