אמ"ן: מחקר ראשוני מראה שהמוטציה הדרום-אפריקנית עמידה בפני נוגדני מחלימים
עוד סיבה לדאגה? חוקרים מצאו כי המוטציה, שהתגלתה בקרב כמה חולים בישראל, היא "בעלת יכולת להתגבר על מערכת החיסון במחלימים" • בדו"ח אמ"ן הודגש: "נדרש מחקר נוסף לקביעת מידת עמידותה של המוטציה מול החיסון, ולפי שעה יש לנהל הסיכון מול זן זה"
דו"ח מעורר דאגה של אמ"ן הבוקר (ראשון) על זן הקורונה הדרום-אפריקני, שהתגלה גםבקרב ארבעה ישראלים.אחרי המוטציה הבריטית - שמדבקת יותר באופן כללי וככל הנראה גם בקרב ילדים - מתחילה כעת ההתמודדות ברחבי העולם גם עם המוטציה הדרום-אפריקנית V2.501, אשר לפי מחקר ראשוני שלא עבר בקרת עמיתים נראה כי היא יותר עמידה בפני נוגדני המחלימים מאשר המוטציות הקודמות.
על פי הדו"ח, המוטציה הדרום-אפריקנית התפתחה במפרץ נלסון מנדלה בפרובינציית קייפ המזרחית, ותוך כמה שבועות הפכה לדומיננטית בכל האזור. על פי דיווחי הרשויות בדרום אפריקה, 90-80 אחוז מסוגי נגיף הקורונה שרוצפו גנטית במדינה היו של הזן הזה.
במקביל להתפשטות המהירה של המוטציה, מאז תחילת חודש נובמבר ניכרת במדינה עלייה גדולה במספר הנדבקים והמתים ליום, ועל פי ההערכות יש לכך קשר לזן הקורונה החדש. הרשויות בדרום אפריקה משערות כי הנגיף המוטנטי מידבק יותר ולפיכך גורם לעלייה הנוכחית בתחלואה במדינה, ובפרט בקרב צעירים.
המוטציה הדרום-אפריקנית מציגה 20-10 שינויים מנגיףהקורונההמקורי, ואת המדענים מעניינות כעת שתיים מהמוטציות הללו באזור ה-RBD של הנגיף, שם מתאפשר לו לחדור אל התא האנושי ולהדביק אותו.
המוטציה הראשונה נקראת N501Y. היא מצויה בחלבון החדירה אל תאי הגוף וקיימת גם בגרסה הבריטית של מוטציית הקורונה. ככל הנראה, החיסון יעיל נגדה, כפי שהראתה בדיקה של חברת פייזר. אולם יש מוטציה נוספת, בשם E484, שייחודית לגרסה הדרום-אפריקנית. ככל הנראה, היא מאפשרת לנגיף להתחמק מהחיסונים שפותחו נגדו ומהנוגדנים שהגוף ייצר נגד הנגיף המקורי.
הדאגה ביחס לנגיף בגרסתו הדרום-אפריקנית התעוררה במחקר המדובר, שהעלה חשש כי הזן בעל יכולת להתגבר על מערכת החיסון במחלימים. מדובר במחקר חלקי שנעשה במעבדה, ובו נבחנה איכות הקשירה של נוגדנים מנטרלים מסרום (נוזל נוגדני גוף שפיתחה מערכת החיסון של הגוף) של 11 מחלימים כנגד מוטציות שונות. התברר כי המוטציה הדרום-אפריקנית E484 הראתה יכולת לנטרל טוב יותר או לחמוק טוב יותר את נוגדני הגוף שאמורים לפגוע בה.
חשוב לציין כי למחקר היו תוצאות שונות כאשר שונו הרמות או סוג הנוגדנים, וכן גם נמצאה שונות ביכולת של הנוגדנים שנלקחו מאותו אדם לאורך הזמן. כמו כן, היה מדובר בבדיקה חלקית בלבד של המוטציה מול נוגדנים ולא של נגיף שלם.
מעבר לכך, יש הבדל בין מחקר על סרום שנלקח ממחלימים לבין הנוגדנים שהחיסון מפתח. עם זאת, התוצאות מעלות חשש מסוים שייתכן כי המוטציה הייחודית הזו עלולה להיות כעת עמידה לחיסונים, מה שמצריך תהליך מניעתי ובידוד של אנשים החוזרים ממדינות שבהן המוטציה הזו פעילה.