"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
משרד הבריאות: "איננו יודעים עד כמה החיסון נגד קורונה משפיע על המוטציות הדרום אפריקניות"
"לווריאנט יש כמה מוטציות, פייזר בדקו רק אחת", הסבירה רופאת מחוז המרכז • ד"ר חבקין גילתה שהמוטציה הבריטית זוהתה במחצית מהחולים שנבדקו אליו בסוף דצמבר - ולכן יש למנוע התפשטות דומה • החיוב בבידוד במלונית לחוזרים מארבעת המדינות באפריקה תקף עד ה-17 בינואר
מרכז חיסונים נגד קורונה בשערי צדק | צילום: אורן בן חקון

משרד הבריאות: "איננו יודעים עד כמה החיסון נגד קורונה משפיע על המוטציות הדרום אפריקניות"

"לווריאנט יש כמה מוטציות, פייזר בדקו רק אחת", הסבירה רופאת מחוז המרכז • ד"ר חבקין גילתה שהמוטציה הבריטית זוהתה במחצית מהחולים שנבדקו אליו בסוף דצמבר - ולכן יש למנוע התפשטות דומה • החיוב בבידוד במלונית לחוזרים מארבעת המדינות באפריקה תקף עד ה-17 בינואר

גדעון אלון
, עודכן

משרד הבריאות איננו יודע עד כמה החיסון נגד קורונה משפיע על הווריאנט הדרום-אפריקני, כך הבהירה היום (שני) ד"ר עפרה חבקין, רופאת מחוז המרכז בישיבת ועדת החוקה של הכנסת. לדבריה, יש כמה מוטציות שונות, וממצאי המחקר הראשוני של פייזר, שהעלו כי החיסון יעיל נגד הווריאנט, נגעו רק למוטציה אחת.

בכירה במשרד הבריאות: לווריאנט הדרום אפריקני יש כמה מוטציות // צילום: דוברות הכנסת

"התחלנו לבדוק אנשים שחזרו מדרום אפריקה שהיו חיוביים לקורונה לנושא המוטציה ואת המגעים שלהם. בשלב ראשון איתרנו 12 אנשים כאלו וגילינו את המוטציה בשתי שרשראות. בסוף השבוע נכנסו לארץ עוד 13 אנשים ואנחנו מחכים לתשובות שלהם", ציינה ד"ר חבקין בדיון שעסק בשאלת חיוב הבידודלחוזרים ממדינות באפריקה.נזכיר כי מדובר בדרום אפריקה, בבוטסואנה, בזמביה ובלסוטו.

בהתייחסה לווריאנט הבריטי אמרה ד"ר חבקין כי הוא השתלט על התחלואה בבריטניה והתפשט במידה משמעותית גם בישראל. "בתחילת דצמבר יכולנו לומר שהווריאנט נמצא ב-2% עד 3% מהמאומתים שנבדקו לווריאנט. בסוף דצמבר הגענו ליותר מ-50% מהחולים שנבדקו לווריאנט ונושאים אותו".

לאור זאת הבהירה הבכירה במשרד הבריאות: "אנחנו רוצים עד כמה שיותר לעצור את הווריאנט הדרום אפריקני. אנחנו לא יודעים סופית עד כמה החיסון משפיע עליו וזה ייבדק גם פה, כי יש לו כמה מוטציות ופייזרבדקו רק מוטציה אחתוזה לא מספיק. המטרה היא לבודד את האנשים הללו, למנוע התפשטות וככל שניתן להרוויח זמן".

החיוב בבידוד תקף עד ה-17 בינואר

יו"ר הועדה, ח"כ יעקב אשר מסיעת יהדות התורה, הבהיר כי לפי "חוק הקורונה הגדול", אם ההכרזה היא על מספר של פחות מחמש מדינות וטרם עברו 20 ימים מההכרזה הראשונה, אין צורך באישור הוועדה אלא רק להציג אותה בפניה. לאור זאת, הוועדה לא נדרשה להצביע על ההכרזה והיא תעמוד בתוקפה עד ה-17 בינואר.

פרופ' נדב דוידוביץ', מ"מ יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית, אמר כי "וריאנטים היו מתחילת הדרך וחשוב להבדיל ביניהם. אנחנו שנים קוראים לריצוף הגנטי, זה חלק מההזנחה של בריאות הציבור ואני שמח שהמדינה החלה בכך. החשש מהמוטציה ברור והשאלה היא אם נכון מבחינת אמון הציבור לעשות את הבידוד ישר במלוניות או להפעיל בידוד ביתי ולאכוף אותו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...