פרופ' מטות קוראת לשנות את מדיניות הבידודים, שאשא ביטון תמכה
הרופאה הבכירה המשיכה בקו שהציג איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית, ותקפה את הממשלה: "אנשים נאלצים להיות כלואים בבתיהם ואנחנו דה-פקטו בסוג של סגר והמדינה על סף קריסה - תגידו, השתגענו?" • שרת החינוך: "יש לצמצם מיידית את הבידודים לילדים בריאים ולהקל על התלמידים וההורים"
פרופ' עידית מטות // צילום: מירי גטניו - דוברות בית החולים איכילוב
המתקפה של הרופאה הבכירה – והחיזוק מתוך הממשלה:
"שבוע טוב, כאן פרופ׳ עידית מטות. בימים אלה אנו מציינים שנתיים לפרוץ מגיפת הקורונה ולצערי, אם יש דבר שעדיין מנהל את מקבלי ההחלטות באירוע הזה, זו החרדה ותחושת הפחד", כתבה פרופ' מטות את הדברים שעלו לרשתות החברתיות של בית החולים איכילוב.
פרופ' מטות – מנהלת מערך ההרדמה ומקורבת לפרויקטור הקורונה לשעבר ומנכ"ל בית החולים פרופ' רוני גמזו – הוסיפה: "'זמישות' זה להיות זריזים ביכולת שלנו להיות גמישים, להבין בכל זמן נתון מול מה אנחנו מתמודדים ולפעול בהתאם.
"האומיקרון שייך למשפחת הקורונה אבל אין מה להשוות בינו לבין זנים קודמים שגרמו למחלה ממושכת וקשה עם צורך תדיר בהנשמה ולעיתים לשימוש באקמו. זה היה אז. זה לא עכשיו - לא האומריקון. למעשה, כבר חודש אנחנו רואים ומבינים שהאומיקרון מדבק מאוד אך בעל יכולת לנזק מזערית. מזערית!
"ולראיה, אין לנו מונשמים באיכילוב עם אומיקרון. אפילו לא אחד!!! אין גם בעיית אקמו כפי שהיה בעבר כי פשוט אין צורך. מה כן יש? חולים עם שפעת שמונשמים. את החולים האלה לא סופרים ומפרסמים מלבד הכתבה השנתית על ׳הזקנה מהמסדרון׳. שפעת זו מחלה ללא יחסי ציבור. אבל היא הורגת.
"המספרים שמראים לנו של חולי קורונה בב״ח, קלים (ברובם הגדול) וקשים כאחד, יש להם קורונה אבל ברובם הגדול אינם בגלל קורונה! יולדות, צעירים אחרי נפילה מקורקינט, מטופל עם זיהום ועוד. מדווח לכם על שני מטופלים קשים אצלנו בט.נ אבל האמת היא שהם אחד אחרי תאונת דרכים קשה והשני בגלל דימום למוח".
פרופ' מטות הסבירה ש"לכן, הפרסום של מספר החולים הקשים עם קורונה שמופיע כל יום בתקשורת הוא מטעה! למעשה, חולים קשה בגלל הקורונה הם בודדים וגם עבור חלקם ההגדרה שהוחמרה של חולה קשה כפי שדברנו בעבר יוצרת מצג שווא של תחלואה קשה ללא כדין ובפועל יוצרת רק חרדה ומובילה להחלטות ניהוליות בעייתיות.
"לצערי, במקום להתייחס לזן הזה בהתאם, זמישות אמרנו, אנשים נאלצים להיות כלואים בבתיהם ואנחנו דה-פקטו בסוג של סגר והמדינה על סף קריסה. תגידו, השתגענו? ועל מה? זה מזכיר לי שלפני כמה שבועות ירדו פה כמה טיפות אבל נתנו לזה שם (כרמל) וכולנו חיכינו למבול. עכשיו, זה באמת עניין רק של מיתוג".
פרופ' מטות התייחסה לרפורמה שלדעתה צריך לעשות: "ובעיקר, טירוף הבדודים כדאי שיעבור הערכה מחדש. בוודאי עבור הא-סימפטומטים. בוודאי עבור הילדים שחייבים חיים של שגרה - אנו גוזלים מהם ילדות, התפתחות, לימוד, ומעניקים להם פחדים, הפרעות נפשיות ורגרסיה. בבקשה תצילו את דור העתיד שלנו אבל תצילו גם את ההורים שמבודדים עם הילדים.
"מאות אלפי מבודדים על מה? אוכלוסייה ענקית מסתובבת אסימפטומטית עם אומיקרון ואנו אפילו לא יודעים. רבים נדבקים ואינם ערים לכך. בתקופה זו ובזן הקורונה הנוכחי (אומיקרון) צריך להתאים את ההנחיות: מי שחש לא טוב שישהה בבית. כל השאר - שחררו לחופשי ופשוט תעשו דבר אחד - שימו מסיכות".
מי שבירכה על דבריה של פרופ' מטות היא שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון: "מברכת על דבריה של הפרופ' עידית מטות. מיום ליום מצטרפים יותר ויותר מומחים ואנשי מקצוע להבנה כי הנזק הנגרם לילדים מהבידודים האינסופיים גדול לאין ערוך. יש לצמצם מיידית את הבידודים לילדים בריאים ולהקל על התלמידים וההורים".
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, צילום: אורן בן חקון
הדברים של פרופ' מטות הגיעו לאחר המכתב "חסר התקדים" של איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית, שבו הם קוראים לשינוי מדיניות ותעדוף נכון של הבדיקות והבידודים, לאור חומרת המגפה.
"בהתאם להמלצת ארגון הבריאות העולמי, ולמאפיינים האפידמיולוגיים של ההתפרצות הנוכחית, נדרש תעדוף ושינוי בהמלצות. תעדוף נדרש גם בחקירות האפידמיולוגיות וכך נעשה לאחרונה בפיקוד העורף בתעדוף לבני 60+. ההתפרצות הנרחבת של קורונה, בנוסף לשפעת, מובילה לעומס על מערכת הבריאות, במיוחד על רפואת הקהילה, ובנוסף לשיבוש בשגרת החיים, במיוחד במערכת החינוך.
"חשוב שכל אחת ואחד יתאמץ להימנע מהדבקה ומתחלואה, בכל מקום וזמן. במקביל מתחייבת רשת תמיכה חברתית וכלכלית מהמדינה. הרשויות והציבור עושים מאמצים רבים להתמודד בהצלחה עם המגפה, בגישת 'חיים עם הקורונה' תוך הצלת חיים והמשך החיים. בכל נקודת זמן חובתנו המקצועית לבחון מחדש את המצב ולדייק את המענה למגפה, תוך העמדת בריאות הציבור במרכז.
"יש להפיק וליישם את הלקח בדבר הצורך בהשקעה בבריאות הציבור, למשל על ידי הקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות והחייאת שירות הבריאות לתלמיד. חיוני להקפיד כי מי שחולה, גם עם תסמינים קלים, יישאר בביתו על מנת להימנע מהדבקת אחרים. בנוסף לעידוד ההתחסנות נגד קורונה, יש לפעול לעידוד התחסנות נגד שפעת ולשמירה על הבריאות. חסינות עדר משיגים באמצעות חיסונים לא באמצעות הדבקות המוניות.
"יש להשקיע בבסיס מערכת הבריאות ובמיוחד ברפואת הקהילה ובריאות הציבור, ולהימנע מעומס מיותר לצרכים אדמיניסטרטיביים, כדוגמת צורך בבדיקה מוסדית או שחרור מבידוד על ידי רופא. יש לבחון דרכים לשיפור המיגון של צוותי הבריאות הנמצאים בקו החזית, על ידי אוורור, מסכות טובות יותר ושיפור היכולות לוויסות וטיפול מרחוק.
"הגיע הזמן לשנות את מדיניות הבדיקות והבידודים האוטומטית לכל המגעים, הגורמת לנזק לבריאות הציבור ושגרת החיים, מעמיסה כל מערכת הבריאות ומקשה על זיהוי מהיר של החולים בסיכון. יש לתעדף ולהתמקד בבדיקות מגעים עם תסמינים, שהם בסיכון גבוה או מטפלים באנשים בסיכון גבוה. כמובן שמי שנמצא חיובי צריך להישאר בבידוד על מנת להימנע מהדבקת אחרים. טוב שקוצרה תקופת הבידוד ויש לקצרה עוד, בדומה להנחיות של ה CDC וגופי בריאות בעולם".
