"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לעומת גלים קודמים: ירידה במחוברים לאקמו

הסיבה: מערך אשפוזי הבית מסייע להקלת העומס בבתי החולים • מנהלי המחלקות: "תסמיני האומיקרון קלים מהדלתא; רוב החולים קשה - לא מחוסנים"

,עודכן
0השמעה
מכונת אקמו בביה"ח איכילוב, צילום: גדעון מרקוביץ'

נגיף הקורונה התגלה בישראל לפני כשנתיים, אך כעת שיאי מאומתים נשברים מדי יום ומאות רופאים מצויים בבידוד. מנהלי מחלקות הקורונה בישראל לא מאבדים את העשתונות ומדווחים כי כמות החולים המחוברים לאקמו פחתה משמעותית מגלים קודמים, וכי מערך האשפוז הביתי מקל על העומס במחלקות.

"מרבית החולים שמגיעים לאשפוז בבתי החולים הם חולים במצב קשה - רובם לא מחוסנים", מדווח פרופ' סטיבן מלניק, מנהל מחלקת קורונה במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית. לדבריו, "בגל הנוכחי יש לנו אפשרויות טיפול שלא היו קיימות בגלים קודמים, ויש מאמצים במניעת מחלה קשה. אם בתחילת הדרך היינו מאשפזים חולים במצב קל, היום יש טיפול שניתן בקהילה, לצד מערך אשפוז בית. משמעות הדבר: פחות עומס במחלקות. אדם עם גורמי סיכון מקבל טיפול בקהילה, ומפחית את הסיכון לחלות. נוסף על כך, במקרים מסוימים נמנעת הידרדרות של המחלה, המצריכה חיבור למכשיר הנשמה או אקמו".

פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת קורונה ופנימית ב' בבית החולים הדסה עין כרם, מוסיף: "98 אחוזים מחולי הקורונה שלנו זה אומיקרון, יש פחות מונשמים מבין חולי האומיקרון, ולפי שעה אין אף אחד על אקמו. החולים באומיקרון מחלימים כנראה יותר מהר. כמו כן, יש לא מעט מחוסנים ומחלימים שנדבקו באומיקרון". לדבריו, "אומיקרון היא מחלה יותר קלה".

גם ד"ר אמיר עלימי, אחראי הקורונה בבית החולים האנגלי בנצרת, מדווח כי התסמינים של החולים באומיקרון קלים יותר משל החולים בדלתא: "החולים מדווחים על פחות חום, שיעול ואובדן חוש הטעם".

עם זאת, הוא מדגיש כי "אין תשובה חד־משמעית מבחינה מחקרית לשאלה אם האומיקרון גורם לתחלואה קשה יותר מזו של הדלתא. העומס במחלקת הקורונה מורגש, אך הם פחות נזקקים לחמצן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר