לעומת גלים קודמים: ירידה במחוברים לאקמו

נגיף הקורונה התגלה בישראל לפני כשנתיים, אך כעת שיאי מאומתים נשברים מדי יום ומאות רופאים מצויים בבידוד. מנהלי מחלקות הקורונה בישראל לא מאבדים את העשתונות ומדווחים כי כמות החולים המחוברים לאקמו פחתה משמעותית מגלים קודמים, וכי מערך האשפוז הביתי מקל על העומס במחלקות.

"מרבית החולים שמגיעים לאשפוז בבתי החולים הם חולים במצב קשה - רובם לא מחוסנים", מדווח פרופ' סטיבן מלניק, מנהל מחלקת קורונה במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית. לדבריו, "בגל הנוכחי יש לנו אפשרויות טיפול שלא היו קיימות בגלים קודמים, ויש מאמצים במניעת מחלה קשה. אם בתחילת הדרך היינו מאשפזים חולים במצב קל, היום יש טיפול שניתן בקהילה, לצד מערך אשפוז בית. משמעות הדבר: פחות עומס במחלקות. אדם עם גורמי סיכון מקבל טיפול בקהילה, ומפחית את הסיכון לחלות. נוסף על כך, במקרים מסוימים נמנעת הידרדרות של המחלה, המצריכה חיבור למכשיר הנשמה או אקמו".

פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת קורונה ופנימית ב' בבית החולים הדסה עין כרם, מוסיף: "98 אחוזים מחולי הקורונה שלנו זה אומיקרון, יש פחות מונשמים מבין חולי האומיקרון, ולפי שעה אין אף אחד על אקמו. החולים באומיקרון מחלימים כנראה יותר מהר. כמו כן, יש לא מעט מחוסנים ומחלימים שנדבקו באומיקרון". לדבריו, "אומיקרון היא מחלה יותר קלה".

גם ד"ר אמיר עלימי, אחראי הקורונה בבית החולים האנגלי בנצרת, מדווח כי התסמינים של החולים באומיקרון קלים יותר משל החולים בדלתא: "החולים מדווחים על פחות חום, שיעול ואובדן חוש הטעם".

עם זאת, הוא מדגיש כי "אין תשובה חד־משמעית מבחינה מחקרית לשאלה אם האומיקרון גורם לתחלואה קשה יותר מזו של הדלתא. העומס במחלקת הקורונה מורגש, אך הם פחות נזקקים לחמצן".