משרד הבריאות פרסם היום (חמישי) נתונים, ולפיהם יש 48,095 מאומתים חדשים מתוך 401,747 בדיקות אנטיגן ו-PCR שבוצעו - זהו מספר המאומתים הגבוה ביותר מפרוץ המגפה, ומתקרב להערכה של רה"מ בנט כי ישראל תגיע ל-50 אלף מאומתים ביום. כמו כן, כרבע מיליון מאזרחי ישראל הם חולי קורונה פעילים.
באשר למצב החולים, 283 מאושפזים במצב קשה, ומתוכם 65 מונשמים ו-9 מחוברים לאקמו. 87 חולים מאושפזים במצב בינוני ו-377 במצב קל. זאת ועוד, מהנתונים עולה כי כמות הנפטרים בשבעת הימים האחרונים גדולה ב-78% בהשוואה לשבעת הימים הקודמים.
חרף העלייה במספר המאומתים, מקדם ההדבקה ירד במעט ל-1.91. עם זאת, ירידתו הייתה צפויה כי העלייה בכמות המאומתים ביומיים האחרונים מתונה יותר. על פי הנתונים, אחוז הבדיקות החיוביות ירד אמש ל-11.97%, כששלשום הוא עמד על 12.08%.
בתוך כך, משרד הבריאות עדכן כי אתמול חוסנו 71 אלף חיסונים, מתוכם 11 אלף ילדים ו-44 אלף במנה רביעית (468,699 בסה"כ). כמו כן, במנה הראשונה התחסנו 7,200 ישראלים, במנה השנייה 8,200 ובמנה השלישית 11,000.
מאות רופאים בבידוד, חשש מירידה באיכות הטיפול
התחלואה בקרב צוותים רפואיים, יחד עם גל האומיקרון ומחלות חורף נוספות כגון השפעת, הובילו הן לעלייה במספר המטופלים המגיעים לבתי החולים, והן לצמצום כוח האדם הזמין לטיפול - בשל בידודים. כתוצאה מכך, עולה החשש מפני פגיעה באיכות הטיפול בבתי החולים.
על פי משרד הבריאות, 5,657 אנשי צוות רפואי, ומהם 767 רופאים ורופאות ו-1,504 אחים ואחיות נמצאים היום בבידוד בשל הקורונה.
פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, מסביר בשיחה עם "ישראל היום" כי "בנקודה זו אנו נמצאים בעומס גדול על הצוותים הרפואיים, הן בבתי החולים והן בקהילה. החשש המוחשי לירידה באיכות הטיפול נובע מעומס המאפיין כל חורף, ובכלל זה שפעת, אשר השנה הופיעה באופן חריף מהממוצע, ובוודאי בהשוואה לחורף שעבר, שבו בכל העולם לא חווינו תחלואה משמעותית. אך בסופו של דבר, המצב כעת מתנקז להשפעה של הזנחה רבת שנים של מערכת הבריאות. התגברותו הצפויה של הגל בתקופה הקרובה לא מבשרת טובות בהקשר הזה".
לדברי דוידוביץ', "הצוותים שחוקים, וחלקם נמצאים בבידודים חוזרים ונשנים, מה ששוב שם על הפרק את שאלת הקיצוץ האפשרי בכמות ימי הבידוד. כמו כן, יש חשיבה על שילוב מחודש של אנשי צוות שיצאו לפנסיה, והדבר מבטא את ההזנחה ארוכת השנים בהכשרת כוח אדם בשורת תחומים (למשל במספר האחיות, הנמוך משמעותית בישראל מהממוצע במדינות ה-OECD; ד"ל). "אם התחזיות תתאמתנה ונראה גידול בתחלואה - ובתחלואה הקשה בפרט - זה ישפיע על טיפולים וניתוחים בתחומים אחרים, ולכן צריך לנסות שהדבר יתבטא בצורה מידתית, ולא כפי שנעשה בגל הראשון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו