לידה היא אחד מהאירועים המשמחים והמרגשים ביותר בחייה של משפחה. ואולם, למרבה הצער, לעתים מסתיימות לידות בנזקים חמורים הנגרמים ליולדת או ליילוד כתוצאה מהתרשלות הצוות הרפואי.
במקרים שבהם הסתיימה הלידה בפגיעה גופנית, ליילוד או לאם, יש מקום לבחון את השתלשלות האירועים אשר הובילו לפגיעה ואף לשקול פנייה לקבלת ייעוץ משפטי. עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית יבחן האם נפלו פגמים בהתנהלות הצוות הרפואי בשלבי הלידה השונים אשר גרמו לנזק וככל שימצא לנכון יפנה להיוועץ במומחה רפואי בתחום הרלונטי.
יש להדגיש, כי לא כל טעות בטיפול מצד הצוות הרפואי עולה כדי רשלנות (במובן המשפטי של מונח זה) וכי סיבוכים שונים במהלך הלידה אינם מלמדים בהכרח שניהולה היה רשלני. מתי אם כן מדובר ברשלנות? כאשר טעותו של הרופא נבעה מחוסר מיומנות או סטתה מרמת הזהירות הסבירה, וחוסר המיומנות והסטייה מרמת הזהירות המקובלת גרמו נזק למטופל שלא היה נגרם אלמלא נהג כך הרופא.
בכתבה זו נבחן את שלבי הלידה השונים, נסביר מהם הסיבוכים העלולים להתרחש בכל אחד מהשלבים ומתי הם עולים כדי רשלנות רפואית.
שלב הצירים
שלב הצירים נמשך בממוצע בין 8 ל-14 שעות. בשלב זה נפתח צוואר הרחם בהדרגה (על מנת לאפשר את מעבר העובר בעת הלידה) ובסוף התהליך אמור להגיע לקוטר של כעשרה סנטימטרים. מרבית מקרי הרשלנות הרפואית בשלב הצירים עוסקים באי זיהוי מצוקה עוברית לקראת הלידה, אשר גרמה נזק ליילוד המתבטא לעתים אף בשיתוק מוחין.
שיתוק מוחין (CP):
שיתוק מוחין הנו מונח "סל" המתאר מגוון לקויות נוירולוגית הנגרמות כתוצאה מפגיעה ברקמות המוח, על פי רוב כתוצאה מחסר באספקת חמצן לרקמת המוח העוברי. הפגיעה יכולה לבוא לידי ביטוי בהפרעות בתנועה וביכולת התפקוד בדרגות שונות, פגיעה באחד החושים – עיוורון או חירשות, פיגור, פגיעה באינטליגנציה, קשיים בדיבור וכן הלאה.
שיתוק מוחין עלול להיגרם כתוצאה מאי זיהוי או איחור בזיהוי תשניק סב-לידתי, אשר בא לידי ביטוי בכשל באספקת חמצן לרקמת מוחו של העובר. ככלל, מעקב אחר מצבה של היולדת ופיענוח נכון של המוניטור העוקב אחר פעילות לב העובר אמורים להוביל לזיהוי מוקדם של התפתחות מצוקה עוברית, המאפשר לצוות הרפואי לפעול במהירות ולחלץ את היילוד לפני שנפגע באופן בלתי הפיך. מקרים שבהם מתעלם הצוות הרפואי מסימנים המעידים על כך שהעובר סובל ממחסור בחמצן או שהצוות אינו מפרש נכון את נתונים שבפניו ובפרט המוניטור העוברי או מגיב באיחור למצוקה המתבטאת במוניטור – עלולים להוות התרשלות.
שיתוק מוחין עלול להיגרם גם כתוצאה מצניחת חבל הטבור וכן כתוצאה מקרע ברחם שלא זוהה במועד. גם באירועים קשים אלו ראוי לברר האם הצוות הרפואי פעל כראוי.
כך למשל, מספרת עו"ד אנה רייף ליגנזה, ממשרד כספי סרור ושות' המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, כי משרדה טיפל בתביעה של ילד שנפגע במהלך לידתו לאחר שהמיילדת פקעה את שק מי השפיר כאשר ראש העובר היה גבוה מדי, ובכך הביאה לצניחת חבל הטבור (כאשר חבל הטבור מקדים את ראש העובר) ולפגיעה באספקת החמצן למוח העובר (כתוצאה מלחץ של ראש העובר על חבל הטבור) ולהיוולדו עם פגיעה נוירולוגית חמורה.
במקרה אחר סיפרה עוה"ד, כי משרדה הגיש תובענה בשל רשלנות רפואית חמורה של צוות מחלקת יולדות בבי"ח גדול אשר במהלך הלידה לא זיהה במועד סימנים ברורים שחייבו חשד ממשי שהיולדת סובלת מקרע של הרחם באזור הצלקת הניתוחית של הריונה הקודם. העובר אשר נפלט דרך הקרע ברחם אמו לחלל הבטן סבל ממצוקה עוברית קשה עד לחילוצו בשלב מאוחר כשהוא על סף המוות. בשל הסבל העוברי הקשה במהלך לידתו נגרמה לילד נכות נוירולוגית מורכבת.
נדגיש, כי על מנת לזכות בפיצויים, על התובעים להוכיח, בנוסף להתרשלות, כי מתקיים קשר סיבתי בין התרשלות הצוות הרפואי שהביאה לאי זיהוי התשניק לבין הנזק שנגרם ליילוד, כלומר שהנזק נגרם עקב הרשלנות כאמור ולא מאף סיבה או גורם אחרים. בחינת הקשר הסיבתי תתבצע באמצעות בחינת מדדים רפואיים שעל פי הספרות הרפואית רק בהתקיימותם מתקיים קשר סיבתי בין התשניק לבין הפגיעה המוחית. בין היתר נבחנים המדדים של רמת החומציות בדמו של העובר, ציוני האפגר שלו, קיומה של פגיעה נוירולוגית ומערכתית ועוד.
פטירת העובר
"למרבה הצער, במקרים חמורים, התעלמות ממצוקה עוברית עלולה לגרום גם למות העובר", מסבירה עו"ד רייף-ליגנזה ממשרד עורכי דין כספי סרור ושות'. "לדוגמה, משרדנו טיפל בתביעה נגד בית חולים, אשר שחרר אישה בסוף הריונה מחדר המיון, למרות ממצאים חריגים שעלו מבדיקות הניטור העוברי. מחדל הצוות הרפואי הוביל למות העובר ברחם התובעת למחרת יום שחרורה".
שלב הלידה האקטיבית
שלב הלידה האקטיבית מתחיל כשפתיחת צוואר הרחם מגיעה לקוטר של 10 סנטימטר ומסתיים בלידתו של התינוק. למרבה הצער, מרבית הסיבוכים הרפואיים מתרחשים במהלך שלב קריטי זה.
שיהוי בלידה והימנעות מביצוע ניתוח קיסרי
במקרים מסוימים, מתפתחת לידה דיספונקציונלית, קרי, חוסר התקדמות של תהליך הלידה האקטיבית. במצבים כאלה נהוג לבצע ניתוח קיסרי, על מנת למנוע נזקים שונים העלולים להיגרם לעובר עקב העיכוב בלידה.
"ישנם מקרים בהם אי ביצוע ניתוח קיסרי במועד עלול לגרום נזק בלתי הפיך לעובר", הסבירה לנו עו"ד רייף-ליגנזה. "לדוגמה, ניהלנו תביעת רשלנות רפואית של מות ילודה שנגרם בשל איחור משמעותי בביצוע ניתוח קיסרי. בניגוד לכל פרקטיקה רפואית מוכרת, לא השכילו אנשי הצוות הרפואי לזהות את המצוקה העוברית ולבצע ניתוח קיסרי למרות התקדמות איטית במיוחד של הלידה. האיחור בביצוע הניתוח גרם לנזק רב מערכתי לילודה אשר הוביל לבסוף למותה בסמוך לאחר לידתה".
רשלנות בלידת ואקום
במצבים בהם נשקפת לאם או לעובר סכנה משמעותית המחייבת סיום מהיר במיוחד של הלידה, מתבצעת לעתים לידת ואקום (שולפן ריק). בתהליך זה מצמידים באמצעות ואקום "כיפה" לראשו של העובר ומושכים החוצה בכח את העובר. מטבע הדברים פעולה זו כרוכה בסכנות ועלולה לגרום לנזקים הן לעובר והן ליולדת ועל כן מחייבת זהירות, דיוק ומיומנות רבה.
באירועים אלו רשלנות רפואית עלולה להתבטא בכך שהרופא אינו מקפיד על ההנחיות המחייבות ומבצע את הפעולה למרות קיומה של התוויית נגד, כגון כאשר ראש העובר גבוה מדי באגן, או מבצע אותה במשך זמן ארוך מהמותר או כאשר למרות כישלון מספר ניסיונות רב ממשיך הרופא וחוזר על הפעולה יותר ממספר הניסיונות המותר. במקרים אלו אם פעולת הוואקום הרשלנית גרמה ליילוד נזק – בין היתר היא עלולה לגרום לנזק גולגלתי ודימומים העלולים לגרום להתפתחות נזק מוחי – יש מקום להגשת תביעה נזיקית.
שיתוק על שם ERB
שיתוק על שם ארב, הנה פגיעה עצבית מולדת במקלעת הברכיאלית (צומת עצבים המחבר את עמוד השדרה לחלק העליון של הכתף) וכאשר היא מתרחשת במהלך הלידה ראוי לבדוק האם הנזק ארע כתוצאה מרשלנות הצוות המיילד. הפגיעה מתבטאת בחולשת שרירי היד ויכולה להגיע עד שיתוק מלא של כל הזרוע. שיתוק זה נגרם לא פעם בשל קושי בהוצאתו של היילוד בשל התרחשות 'פרע כתפיים' - מצב חירום מיילדותי המרחש כאשר כתפיו של העובר נכלאות בפנים תעלת הלידה לאחר שראשו יצא.
מתי עליכם לחשוד שהשיתוק נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית? במקרים שבהם הערכת משקלו של העובר הצביעה על כך שמדובר בעובר מקרוסומי, כלומר שהוא צפוי להיוולד במשקל העולה על 4.5 קילוגרם ובהתאם להנחיות עדיף ליילד את האם בניתוח קיסרי. כאשר המשקל של היילוד הינו מעל 4 קילוגרם יש לשקול ניתוח קיסרי לאור גורמי הסיכון ובהם סכרת הריון והתארכות השלב השני של הלידה. במקרה שהצוות הרפואי מתעלם מהערכת משקל חריגה של העובר או מגורמי סיכון נוספים ובוחר להמשיך בלידה וגינלית ומתממש הסיכון לפרע כתפיים ושיתוק ע"ש ERB, קיימת אפשרות סבירה כי מדובר ברשלנות רפואית.
ואכן, ב-ע"א 2694/90, קבע בית המשפט העליון כי "הסיכון שבמהלך לידה תתרחש היצרות כתפיים ניתן לחיזוי מראש במידה כזו או אחרת של דיוק, והדרך למניעתה של היצרות כתפיים, מקום בו קיים חשש להתרחשותה היא עריכת ניתוח קיסרי".
שלב יציאת השליה
הפרדת השלייה מהרחם ויציאתה מתרחשת בשל התכווצות הרחם לאחר יציאת היילוד והיא מלווה בדימום. התהליך נמשך במרבית המקרים עד חצי שעה מרגע יציאתו של התינוק ועל פי רב מתרחש באופן ספונטני, ללא מעורבות הצוות הרפואי. לאחר יציאת השלייה, יבדוק הצוות הרפואי האם היא יצאה בשלמותה או שמא נותרו חלקי שליה ברחם.
במסגרת שלב זה, עשויים להתרחש סיבוכים שעלולים לגרום נזקים חמורים ליולדת. אחד הסיבוכים המוכרים כתוצאה מהיוותרות שאריות שלייה ברחם קרוי "תסמונת אשרמן", הצטלקות דופן הרחם תוצאת דלקת הנגרמת בשל היוותרות שאריות שלייה ברחם, תופעה הפוגעת ברירית הרחם באופן שלא מאפשר השרשת היריון. לכן במקרים בהם לא זיהה הצוות הרפואי כי נותרו שאריות שליה או לא נקט בכל האמצעים למנוע פגיעה ברירית הרחם למרות החשד לשאריות שליה ברחם יתכן ומדובר ברשלנות רפואית והמקרה ראוי לבדיקה מעמיקה ע"י עורך דין מנוסה בתחום.
פטירת היולדת
פטירת יולדת במהלך הלידה הינו אירו נדיר למדי. במקרים אלו, האירוע שהיה אמור להביא אושר ושמחת חיים לכל המשפחה הופך, למרבה הצער, לאירוע הטראגי ביותר עבורה.
במקרים מסוימים לא מאתר הצוות הרפואי דימום אצל היולדת במועד או מגיב באיחור לדימום כאמור. "לדוגמה...", מסרה לנו עו"ד רייף-ליגנזה, "משרדנו הגיש תביעה שעניינה מות יולדת, כאשר באותו מקרה הצוות הרפואי התעלם ולא הגיב לסימניה החיוניים המדאיגים של היולדת, משך שעות ארוכות, ואיחר באבחון דימום מאסיבי ובלתי נשלט שהתרחש כסיבוך ידוע של מחלת הרקע שממנה סבלה".
"במקרה אחר...", מסרה עו"ד רייף-ליגנזה, "ייצג משרדנו את קרוביה של יולדת שנפטרה לאחר לידת תאומים עקב דימום שמקורו היה בחתך הניתוח הקיסרי שלא נתפר כראוי. באותו מקרה היולדת התלוננה על כאבים קשים וחולשה לאחר הניתוח אולם הצוות הרפואי לא התייחס כיאות לתלונותיה ומצבה הקליני, הגיב באיחור רק לאחר שמערכות גופה החלו לקרוס, דבר שהביא לפטירתה".
אובדן רחם
במקרים חמורים עלולה רשלנות רפואית בלידה להוביל לכריתת רחם מספרת עו"ד רייף לינגזה: "משרדנו ניהל תביעה כנגד בית חולים שבבסיסה כריתת רחם עקב רשלנות רפואית לאחר הלידה. באותו מקרה היולדת, צעירה בת 31, איבדה את רחמה בשל חוסר טיפול נאות בדימום מסיבי שנצפה על ידי הצוות הרפואי לאחר הלידה ולמרות זאת לא ננקטו בזמן הפעולות שיכלו למנוע את הנזק".
מהם הפיצויים הנפסקים בתביעות בגין רשלנות רפואית בלידה?
פיצוי יילוד בגין פגיעה עקב רשלנות רפואית בלידה כולל רכיבי נזק רבים, כאשר הסכומים המשמעותיים ביותר ניתנים עבור כאב וסבל, סיעוד וטיפול בשכר, הפסדי שכר ופנסיה לנפגע ואף להוריו ורכיבי נזק נוספים. הפיצוי שנפסק לקטין פגוע עבור הפסדי שכר ופנסיה מחושב במרבית המקרים על בסיס השכר הממוצע במשק.
כמו כן, כולל הפיצוי גם הוצאות רפואיות, עלות אביזרים רפואיים ושיקומיים, עלות התאמת דיור לצרכי התינוק, ניידות ועוד. "סכום הפיצוי נקבע בכל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו" מספרת עו"ד רייף-ליגנזה והיא מוסיפה ומציינת כי "כיום מרבית התביעות בעילה של רשלנות רפואית מסתימות בפשרה המשקללת את הסיכוי והסיכון שיש לכל צד בניהול ההליך", ואולם הוסיפה עוה"ד וסיפרה כי "ישנם מקרים בהם מסתיים ההליך רק בפסק דין, שאז אם התביעה לא נדחית יקבלו התובעים פיצוי מלא על כל נזקיהם ולדוגמה, במסגרת תביעה שניהל משרדנו, פסק בית המשפט המחוזי לקטין שנגרם לו שיתוק מוחין עקב איחור בזיהוי מצוקה עוברית פיצוי העולה על עשרה מיליון שקלים".
לסיכום
רשלנות רפואית בלידה היא ללא ספק חלום הבלהות של כל משפחה. במקרים אלו בחינה משפטית נכונה של השתלשלות האירועים שגרמו לתוצאה הטראגית, ע"י עו"ד מיומן בניהול תביעות בעילה של רשלנות רפואית, יוכלה לסייע לכם לזכות בפיצויים שאתם ראויים להם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו