מחקר על, שבוחן מחקרים שנערכו ברחבי העולם שנערכו בעקבות חיסון הקורונה, קובע כי החיסון נגד הנגיף לא פוגע בפוריות – לא אצל נשים ולא אצל גברים. החוקרת, פרופסור טליה אלדר-גבע מהמרכז הרפואי שערי צדק, ציינה כי בשלב זה לא נמצא שום פרסום מדעי שהציג נתונים סותרים.
אחת התלונות העיקריות שנשמעות בנוגע לחיסון הוא על הפרעה במחזור החודשי. עם זאת, על פי המחקר לא נמצאה חריגה סטטיסטית בתחום זה אצל המתחסנות, לא מקרב נבדקות במחקרים ממוקדים ולא בקרב הציבור הרחב.
פרופ' אלדר-גבע ציינה כי המחזור החודשי והווסת מושפעים מגורמים רבים, ובהם שינויים הורמונליים, נטילת תרופות ולחץ פיזי או נפשי. מחקר שנערך בארה"ב מצא כי בתקופת הקורונה, עוד לפני מתן החיסון, 54 אחוזים מהנשים שהשתתפו דיווחו על שינויים במחזור, ומחקרים נוספים מצאו כי בין 16 ל-25 אחוזים מהנשים שנדבקו בווירוס דיווחו על שינויים חולפים או מתמשכים במחזור.
החוקרת ציינה כי במשרד הבריאות התקבלו עד חודש אוקטובר האחרון כ-1,300 דיווחים של נשים על הפרעה במחזור החודשי בסמיכות למנת החיסון הראשונה, כלומר פחות מעשירית האחוז מבין שני מיליון המתחסנות בגיל הפוריות. לאחר החיסון השני התקבלו כ-2,000 דיווחים דומים מתוך כמיליון מתחסנות – כלומר 0.2 אחוזים. יש לציין כי השינויים הללו היו כמעט תמיד קצרי טווח, ולא שונים משיעור הדיווחים לאחר חיסונים אחרים כגון נגד פפילומה או השפעת, או משיעור הדיווחים בקרב האוכלוסייה הכללית.
65 מהנסייניות נכנסו להריון לא מתוכנן
בנוסף לכך ריכזה פרופ' אלדר-גבע נתונים בנוגע לפוריות ופגיעה בהריון, וגם במחקרים אלה, לא נמצא שהייתה פגיעה שכזו. על פי מחקר העל שפורסם, בשלבי המחקר הראשוניים של החיסון התבקשו נשים שלא להרות, אך בכל זאת 65 מהנסייניות שקיבלו את החיסון הרו באופן לא מתוכנן – נתון זהה לקבוצת המחקר.
בנוסף לכך לא נמצאה לא הייתה פגיעה בטיפולי פריון של נשים שנזקקות להם, ולא נמצאו הבדלים במספר ואיכות הביציות, שיעורי ההפריה, איכות העוברים ובשיעורי ההריונות בנשים אלו. מחקר נוסף מצא שרמות ה-AMH, ברזרבה השחלתית – שהיא הגורם החשוב ביותר בפוריות האישה, לא השתנו לאחר קבלת שני החיסונים. לבסוף נמצא גם שהחיסון לא פגע באיכות הזרע אצל גברים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו