"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח אמ"ן: ממוצע המאומתים היומי גדל פי חמישה בשבועיים, חשש משיא מאושפזים

על פי מרכז המידע והידע, שיעור המאומתים היומי בשבוע החולף עמד על 4,000 • מרבית מקרי ההדבקה הם של זן האומיקרון • החוקרים מעריכים ששיא הנדבקים היומי מפרוץ המגפה בישראל יישבר בשבועיים הקרובים • חרף כמות האשפוזים הנמוכה ביחס לדלתא, עקב ההדבקות צפוי אתגר גדול למערכת הבריאות וגם למערכות נוספות

,עודכן
0השמעה
מחלקת קורונה במרכז הרפואי שערי צדק, צילום: אורן בן חקון (ארכיון)

שיעור המאומתים היומי בקורונה בשבוע החולף היה גבוה פי חמישה מזה לפני שבועיים ומקדם ההדבקה (R) עומד על 1.84, כך עולה מדו"ח מרכז המידע והידע של אמ"ן שפורסם היום (ראשון). על פי הדו"ח, מספר המאומתים היומי עמד בממוצע על 4,000, כשעל פי כל התחזיות הוא אמור להגיע לעשרות אלפים ביום כבר "בזמן הקרוב", על פי ראש הממשלה נפתלי בנט. אגב, האחרון יערוך מסיבת עיתונאים ב-20:00 בשל הזינוק בתחלואה.

החוקרים מעריכים ששיא המאומתים היומי יישבר תוך שבועיים. השיא עומד כזכור על 11,187 נבדקים חיוביים (בעיצומו של הגל הרביעי בספטמבר האחרון). על סמך בדיקות המותאמות לזיהוי אומיקרון, עולה כי מרבית מקרי ההדבקה בארץ הם של וריאנט זה. היקף מאומתים גבוה, לצד ממצאי ביוב מכ-20 ערים ברחבי המדינה (ביניהן חיפה, נצרת, נתניה, פתח-תקווה, ירושלים, תל אביב, מודיעין, רמלה, לוד, אשדוד ודימונה), מעלים את הסבירות לקיומן של שרשראות הדבקה רבות נוספות בקהילה שטרם זוהו.

תורים ארוכים לבדיקות בבאר שבע // צילום: דודו גרינשפן,

עם זאת, כפי שעלה במחקרים מהעולם - שיעורי האשפוז בגין תחלואת האומיקרון מסתמנים כנמוכים ביחס לזן דלתא. אולם, הגנת החיסון מהדבקה למולו פחותה, ועל כן קיים חשש משמעותי לשיאי מאושפזים בעקבות גל הדבקה זה. כך או כך, מספר המאומתים לבדו צפוי לאתגר מערכות רבות ומרכיבים רבים בחיי היום-יום אשר יסבלו מהדבקות רבות והיעדרות של עובדים רבים בשל מחלה. לאור זאת, סביר שתוך מספר שבועות, לצד תחלואת שפעת מתרחבת, תאותגר גם מערכת הבריאות בישראל - הן בשל ריבוי אשפוזים והן בשל ריבוי הדבקות בה, אשר יובילו להיעדרויות רבות של צוות רפואי.

כמו כן, לפי מכרז המידע והידע של אמ"ן, הולכים ומתרבים דיווחים עלעלייה חדה באשפוזי קורונה בילדים, בעיקר לא מחוסנים, בהשוואה לתצפיות בגלים קודמים. הגם שלפי שעה טרם פורסמו מחקרים קליניים סדורים בנדון, מוערך כי עלייה זו נובעת משילוב של מידבקותו הגבוהה של הווריאנט (המובילה להיקף הדבקות בילדים הגבוה בהרבה מבעבר) עם התחסנות נמוכה בקבוצת גיל זו.

בהקשר זה, ייתכן אף שחלק מסוים (מיעוט) מהעלייה נובע מגילוי מקרי של נשאות קורונה בילדים שאושפזו מסיבה אחרת, בשל תפוצתו הגבוהה של הווריאנט. בנוסף, ובסבירות נמוכה יותר, אפשר שהווריאנט גורם גם לשינויים מסוימים בתמונה הקלינית של המחלה בילדים.

טיפול בחולה במחלקת קורונה (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

לגבי מועילות החיסונים מול זן האומיקרון - מחקרים קליניים ראשוניים מדנמרק ומבריטניה מעלים כי צפויה ירידה משמעותית במועילות החיסון במניעת הדבקה, כאשר התחסנות במנת הדחף צפויה לשקם את המוגנות מפני הידבקות, לפחות לטווח הזמן הקצר. חרף זאת, מוערך שהחיסונים ימשיכו להקנות הגנה משמעותית מאוד מפני אשפוזים ותחלואה קשה, בדגש על חיסון בשלוש מנות.

זאת בהתבסס על מחקר ממשלתי חדש מבריטניה בו נמצא שלחיסון "טרי" בשלוש מנות יעילות גבוהה של כ-88% במניעת אשפוזים על רקע אומיקרון. לצד זאת, קיימים פערי ידע על אודות מידת הדעיכה של מוגנות זו בחלוף הזמן מהחיסון, ובפרט בקשישים, אשר עשויים להזדקק לחיסון נוסף (רביעי) לשימור רמת מוגנות גבוהה לאורך זמן.

מתחם חיסונים בחיפה,צילום: הרצי שפירא

על כן, לפי הדו"ח, "גדל משמעותית הסיכון של כולנו "פגוש את הנגיף בקרוב ולכן יותר מאי-פעם, למול גל האומיקרון, קיימת חשיבות רבה להתחסנות אופטימלית של כל אחד בהתאם לזכאותו: לא מחוסנים, ובכלל זאת ילדים – מנות ( 2+1), השלמת מנת החיסון השלישי למי שזכאי לכך וטרם חוסן בה, וחיסון רביעי, אשר צפוי להפחית את נטל התחלואה הקשה בקרב אוכלוסייה רגישה, לזכאים לו, (בשלב זה מדוכאי חיסון ודיירי בתי האבות והמוסדות הגריאטריים)".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר