"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אמ"ן ממליץ: גם מחוסנים ומחלימים יצמצמו מגעים לאחר הנחיתה בארץ

על פי דו"ח "מרכז המידע והידע" למאבק בקורונה, הסיכון העיקרי להיפוך מגמת הירידה בתחלואה טמון בכניסת וריאנט חדש מחו"ל, שיתגבר על החיסון • על מנת לאתר חדירת וריאנטים, באמ"ן קוראים לבצע ריצוף גנטי בבדיקות חיוביות

,עודכן
סיכון לכניסת וריאנט מנתב"ג עמיד מפני החיסון. ארכיון // צילום: קוקו // סיכון לכניסת וריאנט מנתב"ג עמיד מפני החיסון. ארכיון

בחודשים הקרובים, הסיכון המרכזי להפחתת יעילותו של החיסון בישראל הינוכניסה לארץשל וריאנט, אשר יעבור שינוי גדול דיו כך ש"יחמוק" באופן משמעותי מההשפעה המגינה של החיסון, כך נכתב בדוח אמ"ן שפורסם היום (ראשון) להתמודדות עם נגיף הקורונה, כשברקע הירידה בתחלואה והיעילות הגוברת של החיסונים.

על פי הדוח, נכון להיום לא הוכח קיומו של וריאנט כזה המאתגר באופן משמעותי את החיסון, אך קיים מגוון רחב של וריאנטים שטרם זוהו או נחקרו, לאור משך ומורכבות תהליכי המחקר של זני הנגיף והוכחת השפעתם. לפיכך, ייתכן שנגלה שווריאנט שחדר לארץ מחו"ל הוא בעייתי, רק בשלב בו יהיה מאוחר בכדי לעצור את התפשטותו באוכלוסייה.

לנסות ולצמצם את מגוון הווריאנטים המיובאים לישראל

בחודשים האחרונים נחקרו זנים החשודים כעוקפי חסינות במחלימים (הדרום אפריקאי והברזילאי למשל), אשר מספר עדויות העלו שהם גורמים להדבקה חוזרת בשיעורים לא מבוטלים. התפתחות זו עלולה (לא בהכרח) להוביל בסופו של דבר להתפתחות וריאנט המאיים באופן משמעותי יותר על הישגי החיסון, ככל שזנים אלו ימשיכו להתפתח ולצבור מוטציות.

באמ"ן ממליצים לנסות ולצמצם את מגוון הווריאנטים המיובאים לישראל מחו"ל והיקפם, ובכלל זאת זנים בעייתים, שאמנם כבר מצויים בארץ (כמו הווריאנט הדרום אפריקני), אך עדיין לא בהיקף משמעותי, ולמנוע התפשטות נרחבת שלהם בישראל.

בדוח מצוין כי על מנת לפחית את הסיכונים, חשוב ליישם את ההמלצות, ביניהן, יש לבדוק את כל המחלימים והמחוסנים לפני ולאחר נחיתתם בארץ, לבצע ריצוף גנומילבדיקותחייוביות לשם זיהוי מוטציות, להקפיד על בידוד כל הנוחתים, כך שגם מחוסנים ומחלימים, שנכון להיום, פטורים מבידוד, יצמצמו מגעים לאחר הנחיתה ועד לקבלת תוצאת הבדיקה בארץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר