אלו ההנחיות לקבלת מנת החיסון הרביעית

משרד הבריאות פרסם הלילה (חמישי) את ההנחיות לקבלת מנת החיסון הרביעית, שלפיהן החיסון יינתן לחולים במחלות ממאירות, מושתלי איברים, חולים במחלות אוטואימוניות וראומטולוגיות - ובלבד שעברו ארבעה חודשים מהמנה השלישית.

נוסף על כך, רופא יוכל, לפי שיקול דעתו, להמליץ על החיסון למטופל מדוכא חיסון. ניתן לחסן בפייזר, מודרנה ואסטרהזניקה, אך יש עדיפות לסוג שבו ניתנו המנות הקודמות.

במסיבת עיתונאים שנערכה מוקדם יותר הערב, מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש אמר כי "צוות המומחים המייעץ המליץ על חיסון רביעי למדוכאי חיסון, לבני 60 ומעלה ולעובדי מערכת הבריאות. אנחנו יודעים שהאומיקרון גורם לתחלואה קלה, השאלה עד כמה. ככל שנעריך שהסיכון גבוה - נאשר את החיסון הרביעי".

פרופ' אש הדגיש: "אישרתי את מתן החיסון הרביעי למדוכאי החיסון, לאור החשש שהם פגיעים יותר בהתפרצות האומיקרון. נמשיך לעקוב אחר הנתונים ולבחון את ההחלטה מדי יום ואם אנחנו נדרשים להרחיב את ההמלצה".

התפשטות הווירוס בקהילה

בתוך כך, מחקר חדש של מכון המחקר והחדשנות של מכבי KSM בראשות ד"ר טל פטלון, מצא כי האפקטיביות של מנת הבוסטר בהורדת העומס הנגיפי דועכת תוך כמה חודשים. במחקרים קודמים נמצא כי העומס הנגיפי קשור ככל הנראה לסיכוייו של נדבק להדביק אחרים, כך שככל שהעומס הנגיפי נמוך יותר, עולים סיכויי ההדבקה.

המחקר נערך על נתונים אנונימיים באישור ועדת הלסינקי וכלל יותר מ-21 אלף בדיקות חיוביות של חברי מכבי מעל גיל 20. התקופה שנחקרה היתה בין 28 ביוני ל-29 בנובמבר 2021, חמישה חודשים שבמהלכם היה זן דלתא הזן הדומיננטי בישראל, טרם תחילת התפשטות אומיקרון.

לדברי פרופ' רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, "במחקרים קודמים ראינו שהחיסון והבוסטר לא רק מקטינים את הסיכוי למחלה, אלא מצמצמים גם את העומס הנגיפי בגופו של מי שנדבק, ובכך ככל הנראה מצמצמים הידבקויות נוספות באוכלוסייה. עם זאת, בעבודה הנוכחית ראינו שהגנה זו של החיסון מפני עומס נגיפי גבוה דועכת תוך חודשים ספורים לאחר הבוסטר, בדומה לירידה שראינו לאחר המנה השנייה. תוצאות אלה רומזות על ירידה משמעותית ביעילות החיסון כנגד העברת הנגיף, וייתכן שירידה זו משפיעה על התפשטות הווירוס בקהילה".

"לאור התפשטות זן האומיקרון מומלץ מאד לאוכלוסיות בסיכון לוודא כי הן פועלות על פי המלצות מערכת הבריאות", אמרה ד"ר טל פטלון, מנהלת מכון המחקר. עוד הוסיפה: "עלינו, החוקרים ואנשי מערכת הבריאות, להמשיך לעקוב אחר התפשטות המחלה, השלכותיה לטווח הקצר והארוך, והאמצעים לנהל אותה בחכמה".

המחקר הובל על ידי ד"ר טל פטלון וד"ר סיון גזית ממכון המחקר והחדשנות במכבי, בשיתוף פעולה עם פרופ' קישוני, מתן לוי-טיפנברון וד"ר עידן ילין מהמרכז הבין תחומי למדעי החיים וההנדסה ע"ש לורי לוקיי בפקולטה לביולוגיה בטכניון. זהו מחקר שישי בנושא הקורונה במסגרת העבודה המשותפת בין החוקרים.

המחקר אינו בוחן יעילות במניעת מחלה

החוקרים מציינים כי למחקר כמה מגבלות. ראשית, הוא מתייחס אך ורק לאפקט של הבוסטר על העומס הנגיפי ואינו בוחן יעילות במניעת מחלה, כלומר הוא לא קובע כי ההגנה מפני הידבקות דועכת במידה דומה. שנית, אף שעומס ויראלי הוא אינדיקציה נפוצה לנוכחות הנגיף, המתאם בין עומס ויראלי ליכולת הדבקה אינו מבוסס במלואו. שלישית, הבדלים בהתנהגות הציבור עשויים להשפיע על העיתוי שבו אנשים נבדקים, ומכיוון שעומס נגיפי קשור לזמן שלאחר ההדבקה, הבדלים כאלה עשויים להטות את תוצאות המחקר. החוקרים מתכננים להמשיך ולעקוב אחרי נתוני העולם האמיתי ולבצע מחקרי המשך באוכלוסיות שונות.