ניידת חיסונים בבית ספר במג'דל שמס (ארכיון) | צילום: אייל מרגולין - ג'יני

ההגנה המשמעותית מול האומיקרון: חיסון הבוסטר

יש לנקוט באמצעים שונים שנבחנים על ידי רשויות הבריאות, שכוללים הגבלת התקהלויות, הגבלת כניסה לארץ מחו"ל והפנייה לבידודים מפוקחים וחקירות אפידמיולוגיות אינטנסיביות

אומיקרון הוא וריאנט של קוביד 19 (קורונה), שזוהה לראשונה בדרום אפריקה בנובמבר 2021 ונמצא כיום ביותר מ־57 מדינות, כולל לפחות 55 מאומתים בישראל. יש סבירות לא מבוטלת שאנחנו בפתחו של גל נוסף, שעתידו כרגע לא ברור. ארבעה דברים מהותיים נבחנים כיום בארץ ובעולם:

  1. 1. האם אומיקרון יגבר על הווריאנט השכיח ביותר בעולם וריאנט הדלתא? התשובה לכך, לפי הערכות מדרום אפריקה, מאנגליה ומסקנדינביה היא שיש סבירות גבוהה לכך.
  2. 2. האם אומיקרון מידבק יותר מדלתא? ההערכות אומרות שאומיקרון מידבק לא פחות מדלתא, אך עדיין לא כולם משוכנעים שיש עדות להדבקה יותר מדלתא.
  3. 3. האם אומיקרון גורם למחלה קלה יותר מדלתא? דיווחים ראשונים מדרום אפריקה הציעו שכן. יחד עם זאת, לאור חולים צעירים רבים ופרמטרים אחרים מרב החוקרים חושבים שעדיין מוקדם לשפוט.
  4. 4. האם מחוסנים או מחלימים מוגנים מפני אומיקרון? לצערנו, יש עדויות רבות שלפחות בבדיקות במעבדה יש ירידה משמעותית בנטרול אומיקרון במחלימים ובמחוסנים של שני חיסונים. אפקט זה נראה פחות בקרב מחוסני בוסטר, לכן שלושה חיסונים הם דבר מחייב לעמידות מרבית בפני האומיקרון.

הירידה בנטרול אומיקרון נובעת קרוב לוודאי מריבוי מוטציות בשלושה אזורים עיקריים של קישור נוגדנים לווירוס. עדיין יש לחכות לבדיקה ב"עולם האמיתי" של מחוסנים לעומת לא־מחוסנים, ולא רק במעבדה.

אם כך, מה האסטרטגיה הנכונה היום? ללא ספק, ארגוני הבריאות באנגליה, בקנדה, באירופה, בישראל ועוד קובעים חד־משמעית שכדאי להתחסן בכל הגילים שאושרו (5 ומעלה).

לכן לעודד חיסונים הוא הצעד המשמעותי ביותר לצמצום התחלואה והתפשטותה. הסיכון מהחיסון ביחס מהסיכון למחלה קטן בהרבה בכל הגילים, גם בבני נוער ובוודאי בילדים. עד כה חוסנו יותר מחמישה מיליון ילדים בעולם לפחות בחיסון אחד, ויותר ממיליון ילדים כבר קיבלו שני חיסונים ולא דווחו לפי שעה תופעות לוואי חמורות.

נוסף על כך, יש לנקוט אמצעים שונים שנבחנים על ידי רשויות הבריאות, שכוללים הגבלת התקהלויות, הגבלת כניסה לארץ מחו"ל והפנייה לבידודים מפוקחים וחקירות אפידמיולוגיות אינטנסיביות.

כמו כן, יש לבחון אם מדיניות משרד הבריאות והחינוך בעניין תלמידים משיגה את יעדיה. במקביל, יש תרופות חדשות שעשויות לשחק תפקיד מכריע במניעת תחלואה קשה ובהפחתת עומס בבתי חולים, ולכן כדאי לפתוח בהכנות לאישורן ולרכישתן: תרופות אנטי־ויראליות של חברת מרק ורידג'בק תרפואוטיקס (מולניפורויר) ופייזר (פאקסליויד) וכן נוגדנים חדשים של חברת אסטרהזניקה וחברת ויר, שמראים פעילות נגד אומיקרון ולאורך זמן.

לבסוף, דאגה ומחשבה מיוחדת לחולים עם כשל חיסוני, שאינם מפתחים תגובה טובה לחיסון, וניתן לטפל בהם על ידי תרופות שהן יציבות לשישה חודשים (אסטרהזניקה).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו