"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההגנה המשמעותית מול האומיקרון: חיסון הבוסטר

יש לנקוט באמצעים שונים שנבחנים על ידי רשויות הבריאות, שכוללים הגבלת התקהלויות, הגבלת כניסה לארץ מחו"ל והפנייה לבידודים מפוקחים וחקירות אפידמיולוגיות אינטנסיביות

,עודכן
0השמעה
ניידת חיסונים בבית ספר במג'דל שמס (ארכיון), צילום: אייל מרגולין - ג'יני

אומיקרון הוא וריאנט של קוביד 19 (קורונה), שזוהה לראשונה בדרום אפריקה בנובמבר 2021 ונמצא כיום ביותר מ־57 מדינות, כולל לפחות 55 מאומתים בישראל. יש סבירות לא מבוטלת שאנחנו בפתחו של גל נוסף, שעתידו כרגע לא ברור. ארבעה דברים מהותיים נבחנים כיום בארץ ובעולם:

  1. 1. האם אומיקרון יגבר על הווריאנט השכיח ביותר בעולם וריאנט הדלתא? התשובה לכך, לפי הערכות מדרום אפריקה, מאנגליה ומסקנדינביה היא שיש סבירות גבוהה לכך.
  2. 2. האם אומיקרון מידבק יותר מדלתא? ההערכות אומרות שאומיקרון מידבק לא פחות מדלתא, אך עדיין לא כולם משוכנעים שיש עדות להדבקה יותר מדלתא.
  3. 3. האם אומיקרון גורם למחלה קלה יותר מדלתא? דיווחים ראשונים מדרום אפריקה הציעו שכן. יחד עם זאת, לאור חולים צעירים רבים ופרמטרים אחרים מרב החוקרים חושבים שעדיין מוקדם לשפוט.
  4. 4. האם מחוסנים או מחלימים מוגנים מפני אומיקרון? לצערנו, יש עדויות רבות שלפחות בבדיקות במעבדה יש ירידה משמעותית בנטרול אומיקרון במחלימים ובמחוסנים של שני חיסונים. אפקט זה נראה פחות בקרב מחוסני בוסטר, לכן שלושה חיסונים הם דבר מחייב לעמידות מרבית בפני האומיקרון.

הירידה בנטרול אומיקרון נובעת קרוב לוודאי מריבוי מוטציות בשלושה אזורים עיקריים של קישור נוגדנים לווירוס. עדיין יש לחכות לבדיקה ב"עולם האמיתי" של מחוסנים לעומת לא־מחוסנים, ולא רק במעבדה.

אם כך, מה האסטרטגיה הנכונה היום?ללא ספק, ארגוני הבריאות באנגליה, בקנדה, באירופה, בישראל ועוד קובעים חד־משמעית שכדאי להתחסן בכל הגילים שאושרו (5 ומעלה).

לכן לעודד חיסונים הוא הצעד המשמעותי ביותר לצמצום התחלואה והתפשטותה. הסיכון מהחיסון ביחס מהסיכון למחלה קטן בהרבה בכל הגילים, גם בבני נוער ובוודאי בילדים. עד כה חוסנו יותר מחמישה מיליון ילדים בעולם לפחות בחיסון אחד, ויותר ממיליון ילדים כבר קיבלו שני חיסונים ולא דווחו לפי שעה תופעות לוואי חמורות.

נוסף על כך,יש לנקוט אמצעים שונים שנבחנים על ידי רשויות הבריאות, שכוללים הגבלת התקהלויות, הגבלת כניסה לארץ מחו"ל והפנייה לבידודים מפוקחים וחקירות אפידמיולוגיות אינטנסיביות.

כמו כן, יש לבחון אם מדיניות משרד הבריאות והחינוך בעניין תלמידים משיגה את יעדיה. במקביל, יש תרופות חדשות שעשויות לשחק תפקיד מכריע במניעת תחלואה קשה ובהפחתת עומס בבתי חולים, ולכן כדאי לפתוח בהכנות לאישורן ולרכישתן: תרופות אנטי־ויראליות של חברת מרק ורידג'בק תרפואוטיקס (מולניפורויר) ופייזר (פאקסליויד) וכן נוגדנים חדשים של חברת אסטרהזניקה וחברת ויר, שמראים פעילות נגד אומיקרון ולאורך זמן.

לבסוף, דאגה ומחשבה מיוחדת לחולים עם כשל חיסוני, שאינם מפתחים תגובה טובה לחיסון, וניתן לטפל בהם על ידי תרופות שהן יציבות לשישה חודשים (אסטרהזניקה).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר