נאוה ברק בוועידת "חשבון נפש": "בשל הקורונה - בני נוער היו מעורבים פי 2 יותר בעבריינות"

יותר דיווחים על אלימות, עלייה במספר בני הנוער שניסו לפגוע בעצמם וזינוק בכמות הבקשות לקבלת טיפול נפשי, אלה חלק מההשלכות ארוכות הטווח של מגפת הקורונה על הנוער בישראל.

את הנתונים הקשים הציגה היום (שלישי) נאוה ברק, נשיאת עמותת עלם לנוער בסיכון, במהלך נאומה ב"חשבון נפש - ועידת החוסן הנפשי של ישראל"שנערכה בתל אביב.

"אני קוראת לזה 'הלונג קוביד הנפשי'", אמרה ברק. "הבדידות בקרב הנוער הפכה קשה יותר, בהיעדר מסגרת יציבה לאורך תקופה כל כך ארוכה. בני הנוער איבדו את היכולת לקיים קשר אישי או לגלות אמפתיה. כל אלו הובילו לעלייה באלימות, שימוש בחומרים ממכרים, החמרה במצוקות הנפשיות, ניסיונות אובדניים, הפרעות אכילה והתנהגויות פורקות עול".

מנתונים עדכניים שאספה העמותה בקרב בני נוער וצעירים שמקבלים ממנה סיוע, עולה כי בעקבות המגפה נרשמו פי 1.5 דיווחים על אלימות בבית וברחוב ובני הנוער היו מעורבים פי 2 יותר בעבריינות. נוסף על כך, הנתונים מראים כי פי 1.8 בני נוער שניסו לפגוע בעצמם ונרשמו פי 3 בקשות ופניות לטיפול נפשי.

ברק סיפרה כי נערה בעמותה, ששיתפה בהתמודדות עם המגפה, אמרה: "בקורונה הרגשתי שאני צריכה לאסוף את השברים. עכשיו אני צריכה לאסוף את הרסיסים".

לדברי נשיאת עלם, עובדי ומתנדבי העמותה פעלו למען הנוער בסיכון ברשת וברחובות, בכל שעות היממה – גם בעת ששירותים רבים צומצמו עקב מגבלות הקורונה.

בעלם הבחינו בכך שמעגל הסיכון הלך והתרחב, ובני נוער שלא סבלו בעבר מקשיים פנו לעמותה לקבלת עזרה. במקביל, בני נוער שהיו חסרי מסגרת עוד לפני פרוץ המגפה, התמודדו בימי הקורונה עם סבל רב והידרדרות במצבם הנפשי.

ברק אמרה כי בעבודה משולבת של המערכות, החינוך, הבריאות, והרווחה, בחיבור הכוחות וביצירת רצף טיפולי, ניתן יהיה להתמודד גם עם המשבר הנוכחי.

"זהו צו השעה, לראות את בני הנוער, להתעניין ולתמוך - כהורים וגם כחברה - להעניק כלים, להציב גבולות ולחזק את מעטפות התמיכה הפורמליות והבלתי פורמליות. עלינו לחשב מסלול מחדש, להבין, שהקורונה שינתה את כולנו", אמרה ברק. "בני הנוער זקוקים לעין שתראה אותם ותכוון אותם, במסע ההתבגרות שלהם".