מתחסנים מהכזבים: השקרים סביב חיסון הקורונה – והעובדות

שנתיים לאחר התפרצות מגפת הקורונה, הידע על נזקי הנגיף - וגם על תרומת החיסונים לניצחון עליו - מצטבר והולך. אבל זה, למרבה הצער, לא מפריע לגורמים רבים ברשת להפיץ מידע שגוי ומוטעה נגד החיסון, ובכך להרתיע אחרים מלחסן את עצמם ואת ילדיהם.

אחד האנשים הנאבקים במפיצי המידע השגוי הוא האימונולוג ד"ר ארז גרטי, איש מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. לאחרונה סיכם גרטי את טענות מתנגדי החיסון, והפריך אותן בזו אחר זו. באדיבותו, ולקראת התפשטות וריאנט האומיקרון, "ישראל היום" מגיש מדריך - הפייק ניוז שמפיצים מתנגדי החיסונים ומכחישי הקורונה, והעובדות שמנפצות את הטענות הכוזבות.

שקר 1: מדגם החיסון לא מייצג

יש הטוענים כי החיסון נבדק בקרב 1,500 ילדים בלבד, אבל המספר האמיתי גדול בהרבה

ראשית כל, החיסון נבדק ישירות על 3,000 ילדים בני 11-5 - קבוצה אחת של 1,500, וקבוצה נוספת לבקשת ה־FDA. אבל גם המספר הזה, חשוב לציין, קטן ביחס למספר הנסיינים האמיתי - וזאת מפני שלא מדובר בקבוצת הגיל הראשונה של צעירים שקיבלה את החיסון. קיים מידע על 7.3 מיליון בני נוער (15-12) בארה"ב, ורבע מיליון בני נוער בישראל, שחוסנו במנה במינון גבוה פי שלושה מהמנה שיקבלו ילדים בני 11-5. מדובר במידע חשוב שאין להתעלם ממנו.

שקר 2: הילדים לא בסכנה

"המחלה לא פוגעת בילדים", טוענים מפיצי הכזבים, אבל הסיכון לילדים שריר וקיים, וכדאי להתגונן מפניו

המחלה דווקא פוגעת בילדים - פחות מאשר במבוגרים, אבל הילדים בהחלט עלולים להיפגע, גם אם אינם סובלים ממחלות רקע.

לפי איגוד רופאי הילדים בישראל, הסיכון לאשפוז של ילדים בשל תחלואה משמעותית בקורונה עומד על 1 ל-900 מאומתים. הסיכון לדלקת רב־מערכתית (סיבוך מסכן חיים) כמה שבועות לאחר ההחלמה מקורונה, גם אם הילד חלה באופן קל או שהיה אסימפטומטי, עומד לפי הערכות עדכניות על 1 ל-3,200, כאשר הסיבוך נפוץ יותר בילדים מתחת לגיל 12 - רובם ללא מחלות רקע.

מעבר לכך, לקורונה יש סיבוך נוסף ומאוד מאוד לא נעים - תסמינים מתמשכים (Long Covid). מדובר בתסמינים שנמשכים שבועות עד חודשים אחרי ההחלמה, וכוללים עייפות, קשיי נשימה, סחרחורת וקשיים קוגניטיביים. שיעור ההופעה של סיבוך זה, על פי הערכות מחמירות, עומד על כאחוז אחד מהילדים.

שקר 3: סיכון גבוה לדלקת בלב

טוענים שהסיכון למיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב) גדול מזה של סיבוכי הקורונה. ההפך הוא הנכון

לא, הסיכון למיוקרדיטיס ממש לא גבוה יותר. ונתחיל בנתונים ובעובדות: שתי תופעות לוואי נדירות, שזוהו בסמוך למתן חיסון, היו דלקת בשריר הלב ודלקת בקרום הלב. הראשון שדיווח עליהן היה פרופ' דרור מבורך מהמרכז הרפואי הדסה. ראשית, כבר עובדה זו ממחישה היטב שהמערכת עובדת ולא מסתירה כלום. על פי ממצאי המחקר שלו, הסיכוי לתופעת הלוואי עומד על כ-1 ל-6,600.

מנגד, הסיכון לאשפוז בעקבות מחלה משמעותית בקורונה אצל ילדים עומד על כ־1 ל־900, פי שבעה יותר מאשר הסיכון למיוקרדיטיס קל שעלול להביא לאשפוז קצר.

אבל זה בהחלט לא מסתיים בכך. הסיכון לדלקת רב־מערכתית - מצב מסכן חיים בהרבה - עומד על כ-1 ל-3,500. ואם אני משווה לדלקת שריר הלב שמסתבכת, הסיכון בה עומד על כ-1 ל-300 אלף - סיכון נמוך בהרבה. מעבר לכך, אצל צעירים בגילי 15-12 יורד הסיכון לדלקת קלה בשריר הלב (לא תועדו מקרים קשים בישראל). בארץ הוא עומד על כ-1 ל-14 אלף.

שקר 4: ילד בריא - לא בסיכון

מי שחושב שילדים בריאים לא נפגעים מקורונה, שיחשוב שוב: גם אצלם יכולים להופיע סיבוכים קשים

גם ילדים בריאים נפגעים מקורונה - למשל מדלקת רב-מערכתית, סיבוך קורונה מסכן חיים שמתרחש בערך ב-1 ל-3,200 ילדים. מחקרים מראים כי גם ילדים בריאים לוקים בסיבוך זה. למשל, במחקר ראשון שבדק 953 ילדים שלקו בדלקת רב-מערכתית, התברר כי רק רבע מהם סבלו מהשמנת יתר, ו־8% בלבד סבלו ממחלות רקע. זה הכל. גם איגוד רופאי הילדים ציין כי 61% מהילדים שחלו במחלה קשה לא סבלו ממחלות רקע - ומתוכם, 83% מהילדים שלקו בדלקת רב־מערכתית לא סבלו ממחלות רקע.

אגב, אותן "מחלות רקע" לא כוללות רק סרטן או דיכוי חיסוני, אלא גם סוכרת, מחלות נוירולוגיות, אסתמה והשמנת יתר - כלומר, מדובר בילדים לא מעטים.

שקר 5: החיסון פוגע בפוריות

לא הוכח שנשים מחוסנות יתקשו להיכנס להיריון. מנגד, נשים הרות שנדבקו נמצאות בסיכון מוגבר

נתחיל מזה שמדובר בשמועה שהופצה לפני שפותח החיסון הראשון, והיא המצאה גמורה. אין ראיות לכך שהחיסון פוגע ביכולת להיכנס להיריון. התפרסמו בנושא כמה מחקרים שבהם השתתפו נשים שניסו להיכנס להיריון בטיפולי פוריות, ולא נצפו בהם הבדלים בין נשים מחוסנות ללא מחוסנות. כמו כן, אין ראיות לכך שהחיסון פוגע בפוריות של גברים. גם אצל נשים בהיריון לא נצפו דרמות בעקבות החיסון; מנגד, נשים בהיריון שנדבקות בקורונה נמצאות בסיכון מוגבר למחלה קשה, ומתברר שגם ללידות שקטות.

קיימים לא מעט דיווחים על שיבושים במחזור בעקבות החיסון, אלא שלפי רשויות הבריאות באירופה ובבריטניה - השיבושים חולפים כעבור זמן קצר, והמחזור שב להיות כפי שהיה. איגודי פוריות ורפואת נשים באירופה, בבריטניה, בארה"ב וכמובן בישראל ממליצים בחום לנשים, לנערות וכעת גם לילדות להתחסן, ושוללים קשר בין החיסון לבעיות פוריות כלשהן.

שקר 6: אין הגנה מהדבקה

פשוט מאוד: מחוסנים מוגנים טוב יותר מאלו שלא התחסנו, בכל מדד - ובפרט בהגנה מפני מחלה קשה

החיסון מגן מעולה מהדבקה וממחלה קשה, גם מול וריאנט הדלתא. אחרי חצי שנה ההגנה מהדבקה דועכת משמעותית, אבל ממש לא לאפס; והגנה ממחלה קשה דועכת פחות. מחוסנים מוגנים יותר ממי שאינם מחוסנים, בכל מדד.

מחקר מפורטו ריקו הראה שהחיסון דועך ל-56% יעילות בתוך ארבעה חודשים. באותו מחקר צוין שהחיסון עדיין היה יעיל במניעת אשפוז, תחלואה קשה ומוות. מלבד זאת, מחקר של רשויות הבריאות בבריטניה הראה ירידה ל-70% יעילות במניעת הדבקה בתוך חמישה חודשים, וכמעט ללא שינוי במניעת אשפוז ותמותה. אז נכון, ההגנה מהדבקה יורדת - אבל ממש לא לאפס. ההגנה ממחלה קשה דועכת אף היא, אבל הרבה פחות.

שקר 7: ההדבקה בקרב מחוסנים

מי שטוען "מחוסנים מדביקים כמו אלו שלא התחסנו", טועה מאוד - למחוסנים סיכוי קטן יותר להידבק

"מחוסנים מדביקים כמו לא-מחוסנים, אז למה להתחסן?", תוהים מתנגדי החיסונים. על כך נענה: ממש לא, וגם לו זה היה נכון, מה הקשר?

נניח לרגע שזה נכון (זה לא). כשאדם נדבק בקורונה, הנגיף תוקף את תאיו ומתרבה בתוכם. זו תחרות בין הנגיף, שמבקש להתרבות ולהגיע לעומס ויראלי גבוה דיו, לבין מערכת החיסון ששואפת לחסלו בזמן. מחוסנים נמצאים בסיכון נמוך יותר להידבק, ולכן התפיסה של "אדם מחוסן מדביק כמו לא מחוסן" די חסרת טעם. גם אם אותו אדם היה מידבק באותה המידה - ככל שיהיו יותר מחוסנים, יהיו פחות מקרים כאלו. כמה מחקרים מראים שגם בתנאי קיצון של הדבקה במשק בית, יש יתרון למחוסנים בהגנה על אנשים אחרים, במשך המחלה ובחומרתה.

שקר 8: כדאי לחכות לחיסון הבא

עד שיגיע חיסון שיותאם לאומיקרון, הגל הבא יסתיים. מחוסנים מוגנים טוב יותר ממחלה קשה

עד שיגיע החיסון המעודכן, הגל הבא יסתיים, ואולי נהיה כבר בגל שאחריו. אחד החששות הגדולים מווריאנט האומיקרון הוא אותו חשש שהיה לנו גם כלפי הדלתא וקודמיו - שהחיסון לא יעבוד נגדו. לשמחתנו, החיסון עבד מול כל הווריאנטים, וכולי תקווה שיעבוד גם הפעם.

אף שהאומיקרון מכיל מוטציות חדשות, מערכת החיסון שלנו מדהימה. כשחיסנו אותנו, היא פירקה לחתיכות קטנות את החלבון שנוצר, ופיתחה נוגדנים נגדן. התוצאה היתה מגוון נוגדנים נגד שלל אזורים בחלבון. לחלבון יש 1,273 אתרים שיכולים להשתנות, ומתוכם יותר מ-50 אכן השתנו - רובם באזור שאחראי על הקישור לתאים שלנו, כלומר ההדבקה. זה לא טוב, אבל לא סוף העולם: עדיין יש די נוגדנים שיידעו לזהות את הנגיף; אולי הם לא ינטרלו אותו היטב, אבל הם יסמנו אותו בפני מערכת החיסון שתתנפל עליו בביסים גדולים. התוצאה תהיה שמחוסנים (ומחלימים) עלולים להידבק יותר, אבל עדיין כנראה תהיה להם הגנה טובה ממחלה קשה. ייתכן שיהיה חיסון מותאם, אך תהליכי הפיתוח והבדיקה לא קצרים. יכול להיות שה-FDA יוריד את רף הדרישות המחמיר, אבל אי אפשר לסמוך על זה, בייחוד נוכח העובדה שהווריאנט המידבק כבר כאן.

לחשבון הטוויטר של ארז גרטי >>